השבוע הייתי יומיים בבית, עקב ממצא לא ברור בגרון, שלא טרחתי לבדוק אפילו. שלישי היה בסדר, התשעלתי בלי סוף, וננזפתי ברביעי. ברביעי גם קרה המהפך - הצטרדתי. צירוד די קשה שגורם לגרון שלי לכאוב וליטול כדור שממש לא שיפר את השיעול שלי, למרת שהוא נגד שיעול. (גם כן דקסמול...)
הראש שלי שוב מלא במחשבות, ומשום מה הוא גם הגיע לידי ביטוי השבוע, כשדיברתי עם ר', אחת המזכירות. זה היה ביום חמישי ויצאתי מהשיחה די מחוזקת. היא הספיקה להכיר אותי לעומק בכמעט חצי-שנה, ואפילו לימדה אותי כמה דברים שאני לא גיליתי על עצמי. (וזה לא בגלל הפרש הגילאים בנינו, היא בסה"כ גדולה ממני בעשר שנים) אז החלטתי עם עצמי כמה החלטות באותו הלילה שבין חמישי לשישי, אחרי המפגש המאוד ספונטני עם החברה הכי טובה של אחותי ושלי. נכון, ידעתי שהיא מיעה, אבל חשבתי שהן יצאו שתיהן לבד באיזור שתיים בצהריים, שעה שאני בשירות, בסוף זה לא הסתדר וממש נהניתי איתן.
בימים רביעי ושישי ממש התעניתי בעבודה, כי לא היה לי יכולת לדבר עם הלקוחות, ולהגיד בקול את מזספרי ההזמנות. אז העובדים החמודים שלי החליפו אותי, וכל הזמנה שלקחתי, לוותה בסיומה"תרגישי טוב." ואני בכלל מרגישה טוב, אני רק צרודה. נכון שבטעות פלטתי שאני מצוננת, כי משום מה התבלבלתי עם המילה צרודה, והאמא הזאת נלחצה, ודרשה שאני אשים מסכה והלשינה עליי לארחאיות, למרות שאני בכלל לא מצונת. כמובן שסירבתי בתוקף לשים את המסכה, גם כיוון שאני בכלל לא צריכה לשים אותה, וגם כי היא מציקה לי בעיניים. (פרצוף קטן..)
השבוע הז ידע עליות ומורדות, והוא עבר. הבטחתי לעצמי שהשבועות שלי הולכים להשתפר, הן מבחינת העבודה והן מבחינת השירות, ודי אפשר לראות שיש שיפור מבחינת העבודה. אם כי אני עדיין ביחסים קרים;רחוקים עם המנהלת שלי, משמע, אני משתדלת לא להסתבך איתה, ואפילו לא גיליתי לה על הטעות שקרתה ברביעי, ומשום מה, זה גם לא עניין אותה. סיפרתי על זה לר', והיא אמרה ששיחה שבועית לא יכולה לעזור כי היא לא הפסיכולוגית שלי. השבתי לה שהיא הציעה את קיומן של השיחות ואני נעתרתי לבקשה, אבל חוץ מפעמיים ממש קריטויות שזה התקיים, אני מבינה שאני לא ממש צריכה את זה, כי אני יודעת לנהל, וזה שאני עדיין "משתטה" עם העובדים שלי זה בסדר, כי אף אחד מאיתנו (חוץ ממנה ועוד עובד), לא עברו את גיל העשרים. וגם היא "משתה" איתן, אפילו יותר ממני. אני לא רוצה להוציא אותה חרא, כי היא באמת לא כזאת, היא מקסימה ואני מאוד נהנית לעבוד איתה.
מראיינים אותי מחר לווינט, ואני מפחדת שאני אגיד משהו לא במקום. לפחות את זה אפשר לערוך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תקראו לזה, איך שבא לכם