עוד שלושה שבועות וחצי הפסיכומטרי.
עוד שבועיים פחות שלושה ימים אני מסיימת שנה ראשונה של שירות
עוד שבוע מתחיל מרתון הפסיכומטרי וחברה שלי מתחתנת.
עוד יום וחצי מתחיל צום תשעה באב, הצום הכי שנוא עליי ביקום, אבל היי - יש חופש.
עוד פחות משעה נכנסת שבת, וזה היה יום טוב, עם קבלת החלטות שאני אוכל לעמוד בהן.
שבת שלום.
זה היה ותמיד יהיה השיר שהכי מרגש אותי.
"ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי
בשובך יחזור שוב האור בעיני
לא גמור, לא עוזב המגע בידייך
שיבוא ויאיר למשמע קול צחוקך.
ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי
מול ירח מאיר את דרכך שוב אלי
נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך
באוזנייך לוחש שואל.
מי זה קורא לך הלילה - הקשיבי
מי שר בקול אלייך - אל חלונך
מי שם נפשו שתהיי מאושרת
מי ישים יד ויבנה את ביתך.
מי ייתן חייו, ישימם מתחתייך
מי כעפר לרגלייך יחייה
מי יאהבך עוד מכל אוהבייך
מי מכל רוח רעה יצילך
ממעמקים.
ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי
מול ירח מאיר את דרכך שוב אלי
נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך
באוזנייך לוחש שואל.
מי זה קורא לך הלילה..."
(ממעמקים/הפרויקט של עידן רייכל, 2002)