אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

אני עובדת במקדונלד'ס, כבר שלוש וחצי שנים (אבל מי סופר?) מאז שקודמתי לניהול היחסים בין הסופר-וייזרית שלי וביני לא היו מי יודע מה הכי טובים. אמנם לא היינו אויבות, אבל לא הסתדרנו בכלל. 

תמול היא הגיעה לסניף וממש הבהילה אותי, אז אמרתי לה שלא שמתי לב לעובדה שהיא אמרה שלום כי הייתי עסוקה בהכנת הזמנה ללקוח ובדאגה שאחת העובדות שלי לא תתמוטט עקב תשישות-יתר.

אח"כ הייתה ישיבה, שאחריה הלכתי הביתה. והיא אמרה לי משפט שעד עכשיו אני לא מאמינה שהיא אמרה אותו...(את האמת עכשיו אני מתחילה לקלוט שאני חרא בן אדם שלא רואה מחוץ לקופסא) אמרתי שאני נוסעת לסופשבוע בצפון (ואני בדיוק מטלטלת ברכב עקב נסיעה לא מבוקרת של דודה שלי, הקרויה גם בשמה השני "מראות בגדר המלצה") 

תהני בסופ"ש, מגיע לך. 

ותכל'ס, היא כל כך צודקת.

סופשבוע נעים,

תקראו לזה איך שבא לכם, ביקרה בחרמון. 😄

הנה כמה תמונות, אחרי מלא זמן שלא צילמתי: