אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

בזמן שסגרתי את הבלוג, היה לי המון זמן בלילות לחשוב על עצמי, על החיים שאני רוצה לבנות, ועל מקומות שאני רוצה להגיע אליהם.

הראשון הוא שהלימודים שלי מתקרבים, וזה גם מלחיץ, עצוב, משמח ומלא באושר. אני מאוד רוצה להתחיל את הלימודים, כי אולי סוף-סוף אחרי 6 שנים אולי אני אמצא לי חברים.

השני הוא שאני טסה לחו"ל, לארה"ב עם המשפחה. זה כבר תוכנן לפני המון זמן, אבל היום, כשהסתכלתי על חיוב האזראי הקרוב שלי, הבנתי שזה ממש ממשי!! אני טסה ב-25/9/17, ועכשיו זה נראה קרוב מתמיד.

השלישי הוא שאני מסיימת שירות עוד חודש ושבוע, וגם זה מדהים ומעציב. אגב, למישהו יש רעיון למתנת סוף-שנה?

האחרון הוא שאני עובדת. מאוד מאוד קשה, וזה גם כיף, גם מרגש, מלמד ומעצים, אבל עם זאת הוא שוחק ומתיש. אמנם אני מאוד אוהבת את העבודה שלי, אבל היא מתישה, ולפעמים מעצבנת.

אלה ארבעת תהליכי הלמידה שלמדתי בחודש וחצי היום, ועדיין לומדת, וזה כיף.

חזרתי לשמוע שירים של טיילור סוויפט. הייתי מעלה לכם אחד, אבל אני דרך הפלאפון.

אז לכו תחפשו בגוגל "speak now", לאוהבי הפופ. אתם תהנו. :)