אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

אני בעיצומו של סמסטר ב' באוניברסיטה.

התחלתי ללמוד סיעוד לפני כשבעה חודשים, ואין יום שאני שמחה על זה, אבל גם עצובה.

אף פעם לא אהבתי את התקופה של מא -  אחרי פסח, מעט לפני שבועות. אני לא באמת יודעת להצביע למה אני לא אוהבת את התקופה האת, כי בכל אופן - פסח ושבועות אלה הם החגים הכי אהובים עליי בשנה. (אפילו יותר מחנוכה, ששם בערך יש לי יום הולדת) זה פשוט מרגיש לי שאוטוטו עוד שנה הולכת להיגמר, וזה עצוב ומשמח ביחד.

אני מאוד רוצה כבר לסיים את הסמסטר הזה, לסיים את המבחנים, להמשיך לעבוד ולהגיע כבר לאוגוסט. את אוגוסט אני גם אוהבת, ועכשיו טיפה יותר כי אחותי הגדולה מתחתנת בסוף אוגוסט השנה :)

בכללי, הכל בסדר, חוץ מזה שאני חושבת שיש לי ג'ט לג מאוחר מארה"ב, ורוב הלילות שלי הם לבנים, כמעט.

כמעט כמו השיר הזה.

נחמד לחזור