חיבק אותה , וחייך אליה את אותו "חיוך מיוחד" ששמור רק לי .
עיניו הירוקות הסתכלו עליי , "נתראה אחר כך טוב ?"
"בטח " חייכתי חיוך שהיה אמיתי כמעט כמו סמיילי
אנחנו רק ידידים , אין לי זכות לקנא
אני זאת שביקשה שנישאר רק ידידים
אבל .... למה זה כאב כל כך ?
בדיוק בגלל זה לא רציתי לפתח רגשות כלפיו
זה כואב .
וכדי להכאיב לעצמי עוד קצת , התבוננתי בשניהם עוזבים את המקום מחזיקים ידיים
זה יעבור ...
שיקרתי עוד קצת לעצמי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
