בוקר חדש

עכברי מעבדה מתרוצצים בתוך הראש ואין לך שקט,

מארגנים את האולם והבמה.

את עצבנית ואדישה ומרוחקת,

והיא עכשיו עמוק האדמה.

ועוד מעט ילכו כל האורחים

ואז תוכלי לפול, נמוך נורא.

כשהם חושבים על זה העכברים צוחקים,

ועכברוש שחור אחד פוצח בשירה.

את תפרדי בנימוס, תמתחי את השפה

בתגובה ריקה לכל חיוך

וכשהבית יתרוקן תפלי הישר אל הרצפה,

שמרופדת בשאריות אוכל ולכלוך.

עכבר לבן, שליח,

ירוץ בכל רחבי הממלכה ויבשר לעם.

הוא ינעל כל שער בבריח

וקול מכת התוף הראשונה ירעם.

עכברים בלבוש כהה ועגילים

יפרטו על מיתרי המחשבה במיומנות.

הקהל ישאג, יבעט לכל כיוונים

ואת תאספי את עצמך בזהירות.

את תצעקי תתפתלי, תנסי להתחמק,

אך עכברי מעבדה קטנים

תמיד יודעים עם מי כדאי להתעסק.

הם לא סתם, הם אמנים.

וכשהדם שלך יספיק לשטוף איתו לדלת

את כל הלכלוך מהרצפה,

תדעי שאין לך שום ברירה אחרת

ותצטרפי גם את למסיבה.

תזרמי תשתתפי, תשתלבי עם הקצב

תקפצי חזק על הספה.

תנגני תווים קטועים ותצרחי מילים בעצב,

עד שאחרון המיתרים יפקע.

ולבסוף, כשאחרון הזמרים כבר ילך,

את תנגבי את הדמעות שלך

ואז תשבי ותתפרי את עצמך,

חתך אחר חתך.