שבו כל כך המון דברים משתנים כל יום, ואולי אני אפילו אוהבת אתזה,טוב חלק מזה לפחות אני בטוחה שאני אוהבת.
חוצמ..זה, אתם יודעים 
אינלי מושג איך הגעתי לזה ואיך לא שמתי לב יותר מוקדם. יכול להיות שדברים יסתדו השבוע ומעכשיו אני פשוט אשתדל יותר, ויכול להיות שזה לא יעבוד אלא רק יתדרדר. ואז.. אני לא יודעת ><"
הייתי בכנרת ליום אחד בגלל שבטעות היה לי טרמפ לשם אז המשכתי במקום לרדת בבית, ואחר כך חזרתי והייתה שבת ביתספר אחרונה אני אוהבת את הטליות שלי המון. 3>
באלי מלאמלא כנרת ולהשתזף ולהכיר אנשים חדשים ולא לחשוב ולדאוג ולא לשפוט אנשים בכלל וגם לא לפחד ממה שהם אולי חושבים עליי ובחיים לא לחשוב עלזה שבטח אני אצא אחרכך פתטית תוך כדי שאני עושה דברים, כי זה בדיוק מה שעושה אותם לפתטיים בסוף.
עשיתי הרגע נזם וקניתי גופיה ולק כתום כמו של רוני כי יותר אין לק של רוני ואין פנימיה, וגם צבע לשיער שנועה תצבע לי בערב. ואני מרגישה ממש יעילה. ומיליונרית. 
אחרי הביתספר הלכתי עם לילך לתחנה המרכזית ונתקענו שם בערך שעה בסופר פארם והיה לי כייף, אני קצת מאוהבת בה. היא כל כך.. נחמדה בצורה שהיא לא כפייתית אלא פשוט מן טיבעית כזאת, בלי להתכוון בכלל וזה הדבר הכי חמוד בעולם כשהיא מנסה להעמיד פנים שהיא קשוחה ואפלה וכשהיא מתווכחת על דב רים פילוסופיים. אתמול היא הוכיחה לי שלהגיד שהעולם לא קיצוני זה פרדוקס.
אבל הנה דבר אחד שלא השתנה בשנים האחרונות: ישלי חולשה לנועות 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
