שינויים חברתיים מרחיקי לכת בפתיחות החברה להומוסקסואליות לצד התפתחויות בטכנולוגיות ההפריה החוץ-גופית מאפשרים כיום לזוגות חד-מיניים וליחידים הומואים ולסביות להביא ילדים לעולם. התופעה ההולכת ומתרחבת מחייבת התייחסות של אנשי המקצוע מתחומי בריאות הנפש - הבנת הצרכים הייחודיים של התא המשפחתי החד-מיני, לצד הכרה בהיבטים המשותפים לו ולתא המשפחתי המסורתי. כמו כן, נדרשת חשיבה מחודשת על כמה ממושגי היסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית, כגון השלב האדיפלי והסצנה הראשונית, המבוססים על מבנה המשפחה המסורתי.
לצד סקירת ממצאי מחקרים שנעשו על משפחות חד-מיניות, מתייחס המאמר הנוכחי לשתי סוגיות עיקריות הייחודיות להורות החד-מינית. הראשונה קשורה למורכבות של הורות שבה רק אחד מן ההורים הוא ההורה הביולוגי של הילד, על אף שהילד הוא פרי של תהליך משותף של הזוג. הסוגיה השנייה מנסה להתמודד עם השאלה כיצד בכל זאת יכולים ילדים להתפתח באופן נורמטיבי כאשר שני ההורים הם מאותו המין ובהעדרה של דמות הורית מהמין השני.