פסיכולוגיה עברית

השכיחות של הפרעות ובעיות שינה אצל ילדים הסובלים מהפרעות מהספקטרום האוטיסטי (ASD) הינה גבוהה. ילדים עם ASD ובעיות שינה נוטים לסבול מסימפטומים אוטיסיטיים חמורים יותר וכן ישנה השפעה שלילית על איכות השינה של ההורים. כמות המחקרים הבוחנים את יעילותם של טיפולים התנהגותיים בהפרעות שינה אצל ילדים עם ASD הינה מועטת יחסית, אולם ישנן עדויות הולכות ומצטברות כי הפרעות ובעיות שינה אילו ניתנות לטיפול בעזרת התערבויות התנהגותיות. קלינאי המאבחן ילד עם ASD צריך לברר לגבי קיומה של הפרעת שינה ולהפנות בהתאם. זיהוי וטיפול בהפרעות ובעיות שינה אצל ילדים עם ASD יכול להוביל, מעבר לשיפור בשינה, לשיפור בתפקוד היומי, להורדת המתח ולהעלאת התפקוד המשפחתי.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "הפרעות ובעיות שינה בקרב ילדים עם הפרעות מהספקטרום האוטיסטי"

מאמר זה יעסוק באינטראקציות בין הילד ובין המטפלים בו ובתרומתן להתפתחות; בפרט תיבחן תרומתן של שתי מערכות אקולוגיות: היחסים עם ההורים בגיל הרך והיחסים עם המחנכים/מטפלים במסגרות החינוך. לאחר מכן יידונו סוגיית הקשר בין המטפלים והמחנכים של הילד לבין הוריו, והאופן שבו איכותו של קשר זה משפיעה על התפתחותו.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "קשרי גומלין ושותפות: יחסי הורים ומערכות חינוך בגיל הרך"
 

טומי לפיד לא היה אף פעם כוס התה שלי. גם יאיר לא. הגיבורים שלי כך חשבתי הם היגאל אלונים והיצחק רבינים. הצברים האמיתים, הצנועים, שעשו חיל בצבא, ואחר כך "קיבלו את דין התנועה" והלכו לפוליטיקה. גם בעניני ספרות נמשכתי לעמוס עוזים והיהושועיים עם העדינות השקטה, החרטה המתמדת, ותחושת האשם שאינה נגמרת (ואולי גם ההתנשאות השמאלית המעודנת) 
אינני כותב על טומי בגלל יאיר (אם כי אני מועסק בדמיון ובשוני) ןגם אינני כותב עליו בהקשר של סגירת "מעריב". (למרות שהספר מהווה היסטוריה מרתקת של העיתונות בישראל) – אני כותב עליו כי הוא מייצג את הדיאלוג-הלא גמור שלי עם "ההם"- כלומר "אלו שאינם משלנו". עם "ההם" הימנים, "ההם" הגלותים, "ההם" הבוטים , "ההם" הלא צנועים.. 

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "מה לי ולטומי לפיד? או על הדיאלוג עם "אלו שאינם משלנו". ואף מילה על הבחירות"

הציר המרכזי של הספר Working with the Bereaved: Multiple Lenses on Loss and Mourning הוא המודל הדו-מסלולי של האבל של פרופ' שמשון רובין, המציב את עקרון "החיים חייבים להימשך" שהציג פרויד לצד עקרון המשך הקשר עם המת. זהו אחד הספרים המקיפים, המעמיקים והמעשיים ביותר בנושא התמודדות עם מות אדם קרוב.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "אבדן הוא ילד ישן בזרועותיך: בעקבות ספר חדש על אבדן ואבל"

לקויות למידה וקשב הן מנת חלקם של פרטים רבים מאוד באוכלוסיה. ללקויות אלו בסיס נוירולוגי משוער. עם זאת הטיפולים הנפוצים בתחום זה אינם מתייחסים לאספקט הנוירולוגי המשוער. במאמר שלהלן מוצע רציונל לטיפול אינטגרטיבי בלקויות למידה וקשב המתייחס לכל האספקטים של ההפרעות הללו. מובאת דוגמא טיפולית הממחישה את היתרונות של טיפול מסוג זה.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "טיפול אינטגרטיבי בלקויות למידה וקשב: נוירופידבק כאפשרות לתיקון"

סקירות קודמות על "היסטריה", ספרו של כריסטופר בולאס שיצא בעברית לפני שנים ספורות, לא ייחסו משקל לאופן בו דבריו עלולים להתפרש כמעודדים פגיעה מינית בילדים בגיל הרך. הבחנותיו של בולאס אודות ההיסטריה מרתקות ומלמדות, אולם הוא מציג אותן בשפה מבלבלת, פתיינית ואולי אף מסוכנת.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "הסכנה שבפיתוי ההורי: ביקורת (מאוחרת) על הספר "היסטריה""

המאמר עוסק בתגובות החברה לניסיונות השתלבות בקהילה של עברייני מין מזוהים, ומציע התבוננות מזווית הראייה של איש הטיפול על האינטראקציה בין הפרוורטים לחברה ועל דרכי התמודדות הנגזרות מפרספקטיבה זו מן ההיבט הטיפולי והארגוני כאחת.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "מגורים מתחת לגשר: התמודדות החברה עם עולם הפדופיליה והפרוורסיה – בעין טיפולית"

אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעות חרדה הוא תלונות גופניות רבות, כמו כאב בטן ועוד. המאמר סוקר היבט זה של הפרעות חרדה בילדים, ומציע את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, שנמצא בין השאר גם כתורם לירידה בדיווח על סימפטומים גופניים.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "תלונות גופניות אצל ילדים הסובלים מהפרעות חרדה"

פרויד כתב כי הסימפטום הוא "סימן ותחליף לסיפוקו של דחף שלא בא לידי מימוש"; לאקאן בעקבותיו מדבר על היחס בין המסמן להתענגות כעל מפגש (או היתקלות) עם הפונקציה הפאלית - שעבור כל אחד ואחד מאיתנו נכתב באופן ייחודי. בהתאם, כל אחד מאיתנו שונה ביחס שלו/ה לסירוס ולהבדל המיני. לאקאן מבקר את גישת יחסי האובייקט, שמדגישה את היחס אם-ילד והרואה בפיתוח יכולת ליחסים הגניטליים את מטרת הטיפול, וטוען שההתענגות המינית היא היא המכשול ליחס המיני. אולם העניין מסתבך כשמתחילים לדבר על התענגות שאינה פאלית: איך נבין לאור זאת התענגות נשית?

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכסנו: "אין יחס מיני, האישה לא קיימת: פרויד ולאקאן עם ז'אק-אלן מילר"