פסיכולוגיה עברית

הפרעות חרדה הן בין ההפרעות הנפוצות ביותר בילדים ובמתבגרים והן משפיעות בצורה שלילית על מגוון תחומים בחיי הילד והמשפחה. ברוב המקרים לא תאובחן רק הפרעת חרדה אחת, והילדים יסבלו ממספר הפרעות חרדה או מהפרעה פסיכיאטרית נוספת. למרות השכיחות הגבוהה וההשלכות השליליות המשמעותיות, הפרעות חרדה בילדים ובמתבגרים לרוב אינן מאובחנות ואינן מטופלות. זיהוי מוקדם ונגישות רבה יותר לטיפולים יעילים יכולים להפחית באופן משמעותי את ההשפעה השלילית על תפקוד הילד והמשפחה ואת ההשלכות העתידיות של הפרעות החרדה. במאמר זה אסקור מספר עקרונות טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים ובילדי גן.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "למה חשוב לטפל בפחדים והפרעות חרדה של ילדים וילדי גן: עקרונות טיפול קוגניטיבי התנהגותי"

פתחו של יום המתמחה השני וההרצאות הראשונות בו עסקו באופן ישיר בעולם ההתמחות, בחוויותיהם של מתמחים ובפועלם של גופים שמתמחים הקימו. ההרצאות הבאות, של פסיכולוגים בכירים, הפגישו את באי הכנס באופן נוקב ומוחשי יותר עם הסוגיות הבוערות אשר נוגעות לפרופסיה כיום. בהמשך, הורחבה נקודת המבט אף מעבר לכך לשאלות על מקומנו בתוך תהליכים תרבותיים-היסטוריים. בסיום המהלך חזרה תשומת הלב להתמקד בפעולות המתמחים.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "מתמחים "נאמנים לאיווי""

מאמר זה מתחקה אחר השינוי חל אצל לאקאן בהבנת המטפורה האבהית. ב-1959 מנסח לאקאן את המטפורה האבהית השנייה שלו, באימרה "אין אחר של האחר", אשר משמעה כי הפונקציה האבהית נידונה להיכשל בתפקידה כמקבעת משמעות וכקושרת בין הסמלי לדמיוני. לאקאן הראה כיצד הנס הקטן, בסימפטום הפובי שלו, זיהה את ה"חור" בחוק האב וביקש לייצר לו תחליף; אולם בהמשך כתיבתו שואל לאקאן: האין כל שם-אב הוא שם-אב תחליפי?

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "שמות-האב, סמלי, דמיוני, ממשי"

המאמר מציג ומנתח, דרך התיאוריה של זהות האני, מקרים של חיילים ישראליים שחוו משבר של תגובת קרב וסבלו מתופעות שונות של התסמונת הפוסט טראומטית. במפגש עם האירוע הטראומטי הנפגע עובר משבר נפשי בו מותקפות האמונות שלו על עצמו, על החברה, על החיים והקיום – לדוגמה, האמונה של שליטה על חייו – והפגיעה הטראומטית חושפת נקודות תורפה בהתפתחות ובגיבוש הזהות שלו. דרך ההמשגה של טראומה כמשבר זהות ניתן להתבונן על ההתמודדות של לוחמים אלה עם מצב הדחק – על תהליך השבירה, על המאמץ המתמשך להעניק פשר למתרחש, ועל המאבק הפנימי בין כוחות הדוחפים להקהיה פסיכולוגית ולרגרסיה, לבין חתירה להתחדשות ובניה מחדש של הזהות שעברה טלטלה.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "הקשרים חברתיים ותרבותיים לתגובת-קרב - טראומת מלחמה כמשבר זהות"

הפסקת האש נכנסה לתוקפה ורק עכשיו אני יכולה לאסוף את הגוף. לתת למילים לצאת - הן מקלות, חומלות, מקלפות ממני את מעטה השריון. הנפש עייפה מאוד וגם הגוף. נפילת מתח. עכשיו נתפנה לעצמנו. בשמונה הימים של נובמבר אי אפשר היה לעצור ולחטט בנפש. צריך שנתרחק, שהזמן יחזיר אותנו לשגרה, ומשם – ממרחק של זמן, נטפל בכאב ובפחד.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "שמונה ימים בנובמבר"

מאמר זה עוסק בדימוי הציבורי-פופולרי של הפרעת זהות דיסוציאטיבית. הוא בודק את האופן שבו מצטייר המודל העכשווי של ההפרעה במדיה, באמצעות ניתוח שתי הפקות טלוויזיה שהוקרנו לאחרונה בישראל ובמרכזן נשים עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית: הסדרה העלילתית האמריקאית 'טארה' והכתבה התיעודית הישראלית 'הנערה בעלת 30 הזהויות'. בחינה של שתי ההפקות וסקירה של מגוון תגובות ברשת ובאמצעי התקשורת הכתובה והמצולמת, מעלה כי התמונה העכשווית נסמכת במידה לא מבוטלת על תפישות סטריאוטיפיות נושנות, ותורמת להנצחתן.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "זהות דיסוציאטיבית וייצוגה העכשווי במדיה"

על אף שישנו קשר חזק בין מהירות עיבוד לאינטליגנציה, המתבטא בין השאר בתוצאות מבחני מחוננות, מבחנים פסיכומטריים ועוד, חשוב להבין כי הן אינן זהות וכי הבנה פשטנית מדי של הקשר ביניהן עלולה להוביל לנזקים פסיכולוגיים וחינוכיים.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "אינטליגנציה ומהירות"

כיצד מגייסים מתבגר והורה שהופנו לטיפול בשירות טיפולי סמכותי למשתתפים פעילים הקובעים את מטרות הטיפול ולוקחים אחריות על התנהגותם? במאמר מוצגת אינטגרציה של גישות טיפוליות, קוגניטיביות בעיקר, שבאמצעותן ניתן לגייס מטופלים לא וולונטריים. מרכיב חשוב בהצלחת טיפול מסוג זה הוא האמפתיה ותחושת הביטחון שמעניק המטפל על מנת להתגבר על חרדות והתנגדויות לשינוי.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "צעד אחר צעד: שיתוף מתבגרים עוברי חוק בקביעת מטרות לטיפול והערכת הטיפול"

במאמר זה אתאר דרך ייחודית לטיפול בשליטה, במוקד הקשב ובתשומת הלב של הילד באמצעות שיטת טיפול ייחודית – משו"ב (מיקוד, שליטה ובקרה, ארגון וויסות תפקודי). בשיטה זו, הילד מתבקש לתאר פרמטרים שונים של הגירוי ו/או לפעול בדרכים שונות על האובייקט. במהלך הטיפול, כאשר המטופל מבצע את המשימה, מהדהד לו המטפל את הדיבור הפנימי שמתלווה לניהול הפנימי הטבעי של הפעילויות אצל ילדים ללא הפרעות קשב וריכוז וללא קשיים בפונקציות ניהוליות. המטפל משמש כמתווך פנימי, שמאפשר למטופל ללמוד ולהבנות את המהלכים החסרים לו, ועוזר בהקניית השליטה, הקשב והבקרה. התמקדותו בפרמטרים הספציפיים מסייעת למטופל הסובל מהפרעות קשב וריכוז וקשיים בפונקציות ניהוליות לפתח מנגנוני וויסות, שליטה ובקרה פנימיים תוך מיקוד בהבחנה בין פנים לחוץ – בין הנעשה סביבו לבין הנעשה בתוכו, בין הפנימי לו שביכולתו לשלוט ולהשפיע עליו ובין מה שחיצוני לו ומשפיע עליו. רכישת המיומנות של ההתמקדות בגירויים ספציפיים מסייעת למטופל לייצר ויסות במכלול הרב של הגירויים אליהם הוא חשוף בחייו ולפתח מנגנוני סינון וויסות שהם מאבני היסוד של מנגנוני שליטה, בקרה ומיקוד.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "טיפול מתוק - Sweet Therapy"

ביום עיון שהוקדש לחשיפת מתבגרים לפורנוגרפיה הוצגו נתונים על היקף התופעה כיום, הומחשו ההשלכות המסוכנות של עיוות תפיסת בני נוער לגבי מיניות נשים וגברים, ונידונו ההתערבויות הנחוצות מצד אנשי מקצוע. מסריו של יום העיון ונוכחות של נציגים מהדור הצעיר הדגישו את חשיבות הדיון בין מבוגרים וילדים על מיניות, והסכנות שבהימנעות ממנה.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "מתבגרים, מיניות ופורנוגרפיה: בין עונג, מוסר וכבוד הדדי"