|
מתמחים "נאמנים לאיווי" / חיים פינקלמן
פתחו של יום המתמחה השני וההרצאות הראשונות בו עסקו באופן ישיר בעולם ההתמחות, בחוויותיהם של מתמחים ובפועלם של גופים שמתמחים הקימו. ההרצאות הבאות, של פסיכולוגים בכירים, הפגישו את באי הכנס באופן נוקב ומוחשי יותר עם הסוגיות הבוערות אשר נוגעות לפרופסיה כיום. בהמשך, הורחבה נקודת המבט אף מעבר לכך לשאלות על מקומנו בתוך תהליכים תרבותיים-היסטוריים. בסיום המהלך חזרה תשומת הלב להתמקד בפעולות המתמחים.
לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "מתמחים "נאמנים לאיווי""
| |
שמות-האב, סמלי, דמיוני, ממשי / Marco Mauas
מאמר זה מתחקה אחר השינוי חל אצל לאקאן בהבנת המטפורה האבהית. ב-1959 מנסח לאקאן את המטפורה האבהית השנייה שלו, באימרה "אין אחר של האחר", אשר משמעה כי הפונקציה האבהית נידונה להיכשל בתפקידה כמקבעת משמעות וכקושרת בין הסמלי לדמיוני. לאקאן הראה כיצד הנס הקטן, בסימפטום הפובי שלו, זיהה את ה"חור" בחוק האב וביקש לייצר לו תחליף; אולם בהמשך כתיבתו שואל לאקאן: האין כל שם-אב הוא שם-אב תחליפי?
לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "שמות-האב, סמלי, דמיוני, ממשי"
| |
הקשרים חברתיים ותרבותיים לתגובת-קרב - טראומת מלחמה כמשבר זהות / מנשה כהן
המאמר מציג ומנתח, דרך התיאוריה של זהות האני, מקרים של חיילים ישראליים שחוו משבר של תגובת קרב וסבלו מתופעות שונות של התסמונת הפוסט טראומטית. במפגש עם האירוע הטראומטי הנפגע עובר משבר נפשי בו מותקפות האמונות שלו על עצמו, על החברה, על החיים והקיום – לדוגמה, האמונה של שליטה על חייו – והפגיעה הטראומטית חושפת נקודות תורפה בהתפתחות ובגיבוש הזהות שלו. דרך ההמשגה של טראומה כמשבר זהות ניתן להתבונן על ההתמודדות של לוחמים אלה עם מצב הדחק – על תהליך השבירה, על המאמץ המתמשך להעניק פשר למתרחש, ועל המאבק הפנימי בין כוחות הדוחפים להקהיה פסיכולוגית ולרגרסיה, לבין חתירה להתחדשות ובניה מחדש של הזהות שעברה טלטלה.
לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "הקשרים חברתיים ותרבותיים לתגובת-קרב - טראומת מלחמה כמשבר זהות"
| |
שמונה ימים בנובמבר / אופירה אליגון
הפסקת האש נכנסה לתוקפה ורק עכשיו אני יכולה לאסוף את הגוף. לתת למילים לצאת - הן מקלות, חומלות, מקלפות ממני את מעטה השריון. הנפש עייפה מאוד וגם הגוף. נפילת מתח. עכשיו נתפנה לעצמנו. בשמונה הימים של נובמבר אי אפשר היה לעצור ולחטט בנפש. צריך שנתרחק, שהזמן יחזיר אותנו לשגרה, ומשם – ממרחק של זמן, נטפל בכאב ובפחד.
לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "שמונה ימים בנובמבר"
| |
זהות דיסוציאטיבית וייצוגה העכשווי במדיה / מאיה ריד
מאמר זה עוסק בדימוי הציבורי-פופולרי של הפרעת זהות דיסוציאטיבית. הוא בודק את האופן שבו מצטייר המודל העכשווי של ההפרעה במדיה, באמצעות ניתוח שתי הפקות טלוויזיה שהוקרנו לאחרונה בישראל ובמרכזן נשים עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית: הסדרה העלילתית האמריקאית 'טארה' והכתבה התיעודית הישראלית 'הנערה בעלת 30 הזהויות'. בחינה של שתי ההפקות וסקירה של מגוון תגובות ברשת ובאמצעי התקשורת הכתובה והמצולמת, מעלה כי התמונה העכשווית נסמכת במידה לא מבוטלת על תפישות סטריאוטיפיות נושנות, ותורמת להנצחתן.
לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "זהות דיסוציאטיבית וייצוגה העכשווי במדיה"
| |
טיפול מתוק – Sweet Therapy / עופר תמנע
במאמר זה אתאר דרך ייחודית לטיפול בשליטה, במוקד הקשב ובתשומת הלב של הילד באמצעות שיטת טיפול ייחודית – משו"ב (מיקוד, שליטה ובקרה, ארגון וויסות תפקודי). בשיטה זו, הילד מתבקש לתאר פרמטרים שונים של הגירוי ו/או לפעול בדרכים שונות על האובייקט. במהלך הטיפול, כאשר המטופל מבצע את המשימה, מהדהד לו המטפל את הדיבור הפנימי שמתלווה לניהול הפנימי הטבעי של הפעילויות אצל ילדים ללא הפרעות קשב וריכוז וללא קשיים בפונקציות ניהוליות. המטפל משמש כמתווך פנימי, שמאפשר למטופל ללמוד ולהבנות את המהלכים החסרים לו, ועוזר בהקניית השליטה, הקשב והבקרה. התמקדותו בפרמטרים הספציפיים מסייעת למטופל הסובל מהפרעות קשב וריכוז וקשיים בפונקציות ניהוליות לפתח מנגנוני וויסות, שליטה ובקרה פנימיים תוך מיקוד בהבחנה בין פנים לחוץ – בין הנעשה סביבו לבין הנעשה בתוכו, בין הפנימי לו שביכולתו לשלוט ולהשפיע עליו ובין מה שחיצוני לו ומשפיע עליו. רכישת המיומנות של ההתמקדות בגירויים ספציפיים מסייעת למטופל לייצר ויסות במכלול הרב של הגירויים אליהם הוא חשוף בחייו ולפתח מנגנוני סינון וויסות שהם מאבני היסוד של מנגנוני שליטה, בקרה ומיקוד.
לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "טיפול מתוק - Sweet Therapy"
| |
לדף הבא
דפים:
| |