פסיכולוגיה עברית

"רצפת חול" הוא סיפור טיפולי שבמרכזו חוויית בדידות של בית נעדר. החרדה השלובה כחוט השני בעלילה מחזיקה את טבעה ותכונותיה של תחושת האל-ביתי. הרומן עשוי כתהליך חידתי מתמשך, וחושף בכל פרק עוד פרטים של מידע בדרכם אל גילוי "משהו" מן העבר. המסע של הקריאה הוא תהליך של היתקלות בחומרים מתגלים, ובמובן זה, הוא דומה גם לתהליך טיפולי.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "אמבט טמון בחול: על טבעו של האל-ביתי"

במאמר מוצגת סיפורה של פגישת ייעוץ עם ילד מחונן חרדי, שבמהלכה נפרשה תמונה של כישורים יוצאי דופן בתחומי השפה והמתמטיקה, התעניינות באמנות ובהיסטוריה, והתפתחות רגשית שהולמת ילד הגדול ממנו במספר שנים. לאור העובדה שבתי ספר במגזר החרדי אינם משתתפים במבחני איתור המחוננים מטעם משרד החינוך, יש חשיבות מיוחדת בחשיפת המקרה.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "אברהם יצחק מירושלים: פגישה עם ילד מחונן חרדי"

תלמיד שהוא או מישהו מבני משפחתו אובחן כחולה סרטן צפוי לחוות טלטלה רגשית, הכוללת פחדים, חרדות, כעסים, כאבים ושינויים בהתנהלות החיים ובהתנהלות המשפחה. אחד ממעגלי התמיכה החשובים ביותר בעת כזאת הוא בית הספר. המאמר מדגיש את חשיבות צוות בית הספר בתמיכה בתלמיד, סוקר את הקשיים העיקריים במתן תמיכה כזאת ומספק מידע שעשוי לסייע לצוותים חינוכיים בהתמודדותם עם המשימה.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "בית הספר, המורה והתלמידה שהסרטן נגע בחייה"

המאמר מבחין בין שני היבטים בהפרעה ובטיפול בפוסט-טראומה – חזרה לתפקוד על ידי טיפול בתופעות הטיפוסיות לפוסט-טראומה - התנסות מחדש, הפרעה בעוררות והימנעות - וטיפול נפשי שמטרתו לסייע לנפגע להרגיש שהוא חוזר לעצמו. הבחנה בין שני הממדים וטיפול משולב בהם יכולים לאפשר תהליך שלם של החלמה מהטראומה ושיקום של נפש פצועה.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "לחזור לתפקוד ולחזור לעצמי: שני ממדים בהפרעה ובטיפול בפוסט-טראומה"

סיטואציות של אלימות והצקות מילוליות הינן תופעות יום-יומיות בדינמיקה החברתית של כיתות. המאמר הנוכחי יציג שלושה כלים שיכולים לסייע בהתערבויות כיתתיות לצמצום תופעות מסוג זה: במרכז הראשונה, "המעגל", העברת המסר של אחריותה של הקבוצה כולה לתהליכים אלימים המרחשים בתוכה; ההתערבות השנייה, "הסיפור", מבוססת על הגישה הנרטיבית ומתמקדת ביצירת סיפורים חלופיים לקבוצות שסיפוריהן על האלימות שבתוכן מוצגים כחסרי תקווה; במרכז ההתערבות השלישית, "הקסם", הקניית כישורי התמודדות עם אלימות מילולית. המאמר מתחקה אחר התרומה הייחודית של כל אחד מכלי ההתערבות והגישה החינוכית שהוא מייצג. הדיון מתייחס גם לקווים המשותפים בין הגישות והחשיבות של האינטגרציה ביניהן.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "מעגל, סיפור וקסם: שלוש התערבויות כיתתיות לטיפול באלימות מילולית"

במאמר מוצגים היבטים שונים של דרך למחקר ולעזרה עצמית שיכולה לשמש מטפלים ואחרים. המחקר העצמי הוא כלי היכול להעצים את יעילות המטפל ואת התוצאות של כל גישה טיפולית. המאמר פורש מתודה למחקר עצמי, וקווים מנחים למי שיהיו מעוניינים לנסות ולהשתמש בה.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "פיתוח השיטה הפרוידיאנית למחקר עצמי"

מה קורה כאשר מטופל חש כי תהליך פרידה ממושך הוא מיותר בעבורו, ומבקש להביא את הטיפול לסיומו באופן מיידי? במאמר נטען כי למרות החסרונות שעלולים להיות לקטיעה חדה של הטיפול, במקרים מסוימים פרידה בהחלט יכולה להיות "טובה דיה" גם כאשר אינה הדרגתית ותהליכית: לכל מטופל ישנה "דרך משלו להגיד שלום", ועל המטפל לכבד את אופי הפרידה האינדיבידואלי של כל מטופל ומטופל.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנו: "כשפרידה היא באמת רק פרידה".

המאמר מתחקה אחר התייחסותם של שלושה תיאורטיקנים להיבט התחושתי-גופני של החוויה הסובייקטיבית כסוג של תקשורת תוך-אישית. אילו משמעויות נושאות תחושות הגוף וכיצד הן מפוענחות? מה חוסם את המגע עם החוויה המוחשת ומה מאפשר אותה? מהן ההשלכות של ניתוק מתחושות הגוף לעומת מגע עמהן? דונלד ו' ויניקוט, יוג'ין ג'נדלין ורות שטיין מציעים נקודות מבט שונות ועצמאיות על שאלות אלה, אך רעיונותיהם מתכתבים זה עם זה באופן מרתק.

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: ""לבי אומר לי""

רבות נכתב ונאמר על הצלחתו של מארק צוקרברג בכיבוש העולם הוירטואלי, עולם שכבר אינו ממש וירטואלי ומצליח להבנות ולשנות את המציאות עצמה. טורים ומאמרים נכתבו על השפעת רשת הפייסבוק על האופן שבו צעירים מנהלים כיום את מערכות היחסים שלהם ועל ההשפעה החברתית של הרשת גם על שינויים ומגמות פוליטיות, כמו ההפיכות בעולם הערבי וגל המחאה החברתית בארץ. ובכל זאת, נראה כי מתוך המכלול המורכב יחסית של איפיוני רשת הפייסבוק מתבלטת בגאוניותה פונקציה אחת כמעט פשטנית, אך רבת עצמה והשפעה – כפתור ה"לייק". זהו אותו כפתור שבלחיצתו יכול כל גולש להביע רגש חיובי כלפי דבר מה בו שיתף גולש אחר. 

לקריאת הבלוג באתר "פסיכולוגיה עברית" היכנסו: "תעשו לי "לייק"! "