sometimes

רק אחרי שבועיים העזתי להתמודד...

הלכתי בשבילים, בדרך שלנו...

שמעתי את השירים שלנו..

הלכתי, והדמעות ניקוו בעיניי

הגוש נתקע בגרוני...

הלכתי, וזכרתי..

את הדרך שלנו..

את השבילים בהם פסענו..

הלכתי, ובכיתי על ימים שלא יחזרו עוד לעולם

על ימים שהלכו ואינם...

הלכתי, ונשמתי השתוללה בי...

רצתה לשמוע שוב את קולך

להיות שוב עטופה..

ורק הרוח מנעה מדמעותיי לזלוג

היכתה והקפיאה אותי בכל הכח

ייבשה את דמעותיי...

הקפיאה את כאביי..