sometimes

אנשים נוטים לרצות דברים שאינם נכונים להם.

רוצים להצליח גם כשהסיכויים קלושים.

עושים שגיאות נוראיות גם כאשר הם מודעים לזה שהם טועים.

נופלים לרגלי נוכלים למרות המודעות שבסכנה.

מתאהבים באנשים גם כשאין סיכוי לאהבה

וגם אם זה לא הולך - הם מוצפים באכזבה..

וגם אני בין אותם אנשים.

צועדת באותם השבילים.

נופלת, קמה ושוב נופלת.

אומרת לעצמי שזו הטעות האחרונה ולה - אין אחרת.

ובתוך הכאב אני חושבת,

על העולם המוזר

ועל המקרים הלא הגיוניים.

ובין הדמעות אני חושבת,

על האבסורד שבדבר...