קל לו להגיד.
הוא בכיתה החדשה בתיכון עם חברים מהגן.
אני בכיתה החדשה בתיכון עם איזה 2 צפוניות מהחטיבה וכמה בנים שהיו איתי ביסודי אבל בואו נגיד שהם לא משהו.
תהי נחמדה. תחייכי. תיצרי קשרים עם אנשים.
פשוט תבואי ותגידי "היי". כמה קשה זה כבר יכול להיות?
אמרתי שאני לא מסוגלת.
אני באמת לא הייתי מסוגלת.
המחנכת החדשה שלי דווקא ממש אחלה.
היא שיפור מהעציץ שהיה לנו קודם בתור מחנכת.
סיפרתי לה שקשה לי להשתלב. אמרתי לה על הטראומות מהמעברים... והיא הבינה
אמרתי לה גם על הקטע עם השם, והיא אמרה שאי אפשר לעשות כלום עד ת"ז... מזל שאני ילידת דצמבר 96 ולא יולי 97 ! זה יהיה יותר מהיר.
אז בינתיים קוראים לי א' - אני לא אומרת פה את השם הזה, אני לא אוהבת אותו.
אז אלא/אלה אני אהיה במחצית הבאה $:
הצגתי את עצמי ככה בפני כמה ילדות אבל אחרי הקראת השמות התכווצתי במקום כי זה כאילו יצא ששיקרתי, אבל זה לא נכון!
שונאת את השם הזה.
כדי שאני אוכל לעשות שינוי בעצמי, אני צריכה להתחיל מהשם.
כבר השתניתי, כן? אבל כדי שזה יהיה משמעותי אני צריכה לעשות משהו כזה.
אני יושבת לבד, מלפניי מישהו שיורדים עליו כי יש לו שיער ארוך, מאחוריי 2 הצפוניות [טוב הן לא בדיוק פרחות ולא ערסיות... צפוניות הן כן]
אני בטוחה שאף פעם לא קרה לך משהו כזה.
אני יודעת שמתישהו תקרא את זה.
אף פעם לא באת לבד למקום חדש עם אנשים שאתה ממש לא מכיר, אפילו לא אחד, או עם אנשים אתה לא אוהב ואפילו סולד מהם או בעומק לבך שונא.
אף פעם.
כי אתה, יש לך חברים טובים לנצח ואתם כולכם גרים באותו מקום כמעט מאז ומתמיד, ספק אם אחד מכם בכלל ייצא מאזור המרכז.
ואתם ביחד.
הייתם ביחד בגן, ביסודי, בחטיבה, ועכשיו בתיכון.
אף פעם לא הרגשת כמוני וכנראה אף פעם לא תרגיש.
אז אל תתחיל להתווכח איתי. אם אני אומרת שאני לא יכולה, אני באמת לא יכולה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
