שמעתי אותה אומרת את זה באוטובוס, כשיצאנו ליום גיבוש. הרי זה לא כאילו מישהו ישב לידי ויכולתי לדבר איתו, מה פתאום.
אז בואו רק נגיד, שהיא קראה לי החברה הכי טובה שלה פעם. בסביבות כיתות ד' עד ז'. רק קראה. זה לא באמת היה ככה. אבל זה סיפור לפוסט אחר.
אני לא זוכרת מילה במילה, אז אני לא אעשה כאילו ציטוטים.
היא סיפרה להן למה היא עברה תיכון.
היא אמרה שהיא הייתה לבד בהפסקות. שהחברות שלה מהכיתה ומכיתות אחרות לא הציגו אותה בפני החברות החדשות שלהן, ושהן ראו אותה הולכת לבד ולא עשו כלום ולא היה להן אכפת.
היא אמרה שאם ש' [חברה שלה מהיסודי] לא הייתה באה ומדברת איתה שתחליף בית ספר היא הייתה מתאבדת והן היו קוראות על זה בעיתון.
עכשיו,
המחשבות שעברו לי בראש:
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מפגרת. מטומטמת. אדישה.
כלבה. בא לי לזרוק עלייך משהו כבד שיכאב לך ממש ממש, וישאיר צלקת.
הרי זה מה שאני עברתי.
6-7 שנים שאני לבד.
אני צריכה להסתדר בעצמי ולהתעלק על חבורה כדי שאני לא אהיה לבד. הם לא רוצים אותי שם, אבל מחייכים כשאני באה ומדי פעם גם אומרים שלום ולהתראות.
הכול תלוי בי.
ואת, מפונקת מפגרת שכמותך
רגילה שאחרים עושים את זה בשבילך.
אז פעם אחת באמת הרגשת מה שאני מרגישה 6-7 שנים. פחות או יותר, זה רק חישוב מהיר עד דילוג של שנה וחצי באמצע.
פעם אחת בחיים שלך היית לבד.
ואת רצית להתאבד.
מה זה אומר עליי???
שאני שרדתי שנים מה שאת לא יכולת לסבול שלושה שבועות?!?!?!?!?!
כלבה.
חלק מזה בגללך.
את ידעת שאני לא מתחברת בקלות לאנשים.
ידעת.
בכול זאת לא עזרת לי להתחבר אליהם כשהגענו לחטיבה, נכון? לא עזרת לי כשהיינו ביסודי והייתה לי רק חברה וחצי.
ואת רוצה להתאבד
כי קרה לך
מה שאת עשית לי.
אז המילה שעברה לי כול היום בקשר ל"חברה הכי טובה" שלי לשעבר זה כלבה. ואני באמת לא בנאדם שמקלל ככה.
היום, היום הייתי לבד. ילדה אחת באה אליי ואמרה שכואב לה לראות שאני היחידה שלבד ואמרה שאני אצטרף אליה אם אני רוצה. הצטרפתי.
את עברת לידי, יצרת קשר עין, יותר מפעם אחת, ואפילו מילה אחת לא אמרת לי. רק כשיצאנו משם, ביקשת ממני להחזיק לך את הפלאפון לרגע.
יש לך מושג איזו כלבה יצאת???
הלוואי שתחזרי למקום ממנו באת ותקחי את החברות הצפוניות המפונקות שלך איתך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
