בואו ואני אגלה לכם סוד: ילדים הם בני אדם.
מסתבר שיש אנשים שלא מבינים את זה. אחותי [13] למשל, מתנהגת אליהם כאל בובות נעות.
בובות שכשבא לך שיעשו דברים חמודים ויצתלמו איתך הם יעשו את זה, אבל כשאת לא רוצה לעשות דברים בשבילם הם לא ירגישו בזה.
כשאתם עושים בייביסיטר, אל תתייחסו לזה כמו אל עבודה - תתייחסו לזה כאילו אתם מארחים חבר. תשחקו עם הילד, תשאלו אותו הרבה אם הוא רעב או צמא [כמובן פה יש להישמע לדרישות ההורים, במה שמביאים להם לאכול/לשתות].
הכי חשוב זה שלא יהיה לו רגע של שיעמום. אם משעמם לילד, הוא לא יתנהג יפה. הוא ירביץ או ישתולל או יעשה לכם דווקא וכו'.
תתייחסו אל הילדים כמו אל בני אדם שווים לכם, לא כמו חצי בני אדם עם חצי זכויות.
ילדים, כשאתם מזניחים אותם, מרגישים את זה. כשאחותי [13] לוקחת את האחות השנייה [6] מבית ספר, היא לוקחת אותה בדרך שונה מזו שאני לוקחת אותה. והילדה כול פעם מתלוננת שהיא לא אוהבת את הדרך ההיא.
האחות לא מקשיבה לה ומדברת אליה כמו אל ילד מפגר ומעצבן. זה דברים כמו, "שתקי" או "יואו די עם זה" או "אני לוקחת אותך באיזו דרך שאני ארצה, אסור לך ללכת לבד אז את חייבת לבוא איתי משם"
והילדה מרגישה את זה. היא נעלבת מזה. אז מה היא עושה? היא רצה בכבישים, היא מנסה לברוח, היא תמיד חוזרת עם מצב רוח כועס ומרדני.
בחופש הגדול עשיתי בייביסיטר לבת דודה שלי. קטנה ומתוקה, נראית כמו יפנית חמדמדה אבל הילדה הזאת דורשת תשומת לב כ-ו-ל הזמן.
והחלק הכי חשוב: היא לא רואה טלוויזיה. לא שאין להם בבית, להפך, יש להם 3 מסכים פשוט ענקיים, אבל הילדה הזאת פשוט לא יכולה לשבת 5 דקות רצופות ולראות טלוויזיה.
אז זה היה קשה. כול הזמן שיחקתי איתה במשחקים ועשיתי איתה מ ל א עבודות יצירה, אבל מלא. ובגלל שזאת בת דודה, ישנתי אצלם כמה ימים ברצף - זה משמונה בבוקר [מתי שהילדה מתעוררת, + חצי שעה שאני גונבת בהתארגנות] עד שמכריחים אותה ללכת לישון, בערך עשר [חופש, נו מה. אז מה אם היא רק בת 4].
אחותי גם שמרה עליה כמה ימים. אבל האמא [דודה שלי] אמרה שהילדה כול הזמן אמרה שכואב לה משהו, או שהיא לא מרגישה טוב.
היה לה משעמם.
כי לא נתנו לה תשומת לב, וזאת ילדה שדורשת הרבה תשומת לב.
אז, בחייאת אנשים, במיוחד כאלה שעושים בייביסיטר, תתייחסו אל הילדים שמו אל אנשים. כמו אל אורחים. תשאלו אותם כול הזמן מה הם רוצים לעשות, אם בא להם ככה וככה. פשוט תהיו מארחים טובים, גם אם זה לא בבית שלכם.
זה גם יגרום לילדים לאהוב אתכם יותר, מנסיון.
תתנו להם להרגיש שאתם חברים שלהם, לא סתם מי ששומר עליהם כשאמא ואבא לא בבית.
עובד גם עם אחים, או לפחות, עם שלי.
שווה ניסיון, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
