הבלוג האולימפי-לונדון 2012

איצטדיון האתלטיקה הקלה נפתח ומלכת הספורט, כך היא מכונה, הצטרפה לאולימפיאדה. אחרי הרבה ענפים מוזרים כמו פרפר או רובה אוויר בשכיבה ל-20 מטר עם חץ וקשת, הגיעו ענפי הספורט הקלאסיים: קפיצה, זריקה וכמובן - ריצה.

אני מעדיף את הריצות הארוכות. הריצות הקצרות מהירות מדי, חסרות תחכום וחסרות נקודה להשוואה. מאז כיתה ד' לא רצתי 100 מטר (וגם אז - זה היה 60 מטרים...) ואין לי מושג בכמה אני רץ את המרחק הזה ועד כמה אוסיין בולט יותר טוב ממני. לעומת זאת, חמישה קילומטרים אני יכול לרוץ, וכשאני מסתכל על הספורטאים שעושים את זה אני מזדהה איתם. מבין מה הולך להם בראש (או לפחות, מדמיין שאני מבין) ואפילו יכול לדמיין את עצמי רץ. כשהם מסיימים לרוץ, על לוח התוצאות יש מספר ואני יכול להסתכל עליו ולהגיד "וואו, הם רצים פי 2 יותר מהר ממני!".

מה איתכם? מה אתם מעדיפים? ספרינטים או ריצות ארוכות?

נכתב על ידי פישר.

נ.ב.

מישהו ראה את הנעליים שלי?