ברשימת התקוות למדליה ישראלית נותרה רק השייטת לי קורזיץ
לבדה היא נותרה וגם היא מתנדנדת בין מדליית כסף לכלום
זהב כבר לא יהיה,לא באולימפיאדה הזאת.
זה שהשגי משלחת ישראל דלים בלשון המעטה לא צריכה להכניס אותנו לאבל לאומי
זה רק ספורט שרה פעם באיזשהו קדם ארוויזיון זניח דפנה דקל,מאז אגב גם בארוויזיונים אנחנו לא מצליחים מי יודע מה
פוליטיקה תגידו,השופטים אנטישמים,בארויזיון לא באולימפיאדה,הכל נכון
מאוד רצינו לשמוע את התקווה בלונדון
אבל אחד איבד את נעליו,שניה קפצה נמוך מידי בקפיצה במוט ושטילוב המתוק עשה אלמנט קשה לדבריו ועשה טעות,עשה צעד גדול קדימה
והשופטים חשבו בצדק שהביצוע של שטילוב לא ראוי למדליה אולימפית
אז השגינו דלים ואת התקווה נשיר באולמות אחרים ,שם אנחנו מצטיינים יותר
לקחים ודאי יופקו,יגידו שצריך לעלות את רף העבודה הקשה ולהוריד את רף הציפיות
רק שבנתיים אצלנו מה לעשות זה עובד הפוך.
לא אומר מילה על ראשי ממשלות ,שרים ונשיאים שמברכים ספורטאים על כשלונותיהם,יש בעידוד הזה כל מיני דברים,לפחות אנחנו מאמינים להם בקטע שהם רוצים לחבק,גם אנחנו
אפשר גם להסתכל בסוג של הומור על אי לקיחת מדליות על ידי ספורטאינו וזאת באי רצון להצטופף על הפודיום עם השרה הנכבדת לתרבות ולספורט שעשתה לה מנהג לקפוץ על המאושר שהשיג מדליה
ננוחם בציפיות לריו 2016
נכתב על ידי טליק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
