הי.
מוזר.
פעם אחרונה שכתבתי פה הייתי עוד ממש בצבא, גם לא הכרתי אותו.. אפילו עוד לא הזדיינו.
בפוסט האחרון דיברתי בדיוק על כמה שאין לי מושג מה יהיה כשאשתחרר.
והנה אני פה, עם עבודה וקורסים ותכנונים וחו''ל וכל השיט הזה של אחרי צבא.
הכרתי בחור מקסים.
בהתחלה זה היה פשוט סטוץ.. סטוץ מתמשך עם זאת.
אחר כך גם התחלנו לדבר שטויות בוואטסאפ, מעבירים אחד לשני את הזמן - שלא יהיה מביך בסופ''ש כשאנחנו נפגשים במיטה.
אבל איכשהו זה המשיך להתפתח ואנחנו ביחד אני מניחה.
אני מבוהלת מהמצב לא אשקר. הייתי שנה ומשהו לבד, ופתאום המצב הזה של שניים מלחיץ לי את התחת.
גם אני ממשיכה לגלות על עצמי כמה אני חסרת ביטחון, וביישנית.
ברור לי שהכל בראש שלי, ועם זאת אני ממשיכה לתהות מה הוא עושה איתי ולמה הוא לא עם בחורה מגניבה יותר
יפה יותר, רזה יותר.
הוא כל הזמן מחמיא לי. בקטע מוגזם, אני אוהבת את זה.
יש לו שיער ארוך, וחיוך מהמם.
אין לי כוח אליו