לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לפעמים אני מעל הגלים, לפעמים אני מתחתם


אבל בכל מקרה, אני אוהב את הים (מוניקה סקס- מנגינה)

Avatarכינוי:  הקיסרית של יפן (מנפנפת בדגל)

בת: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2012    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

התמרמרות רצינית על טקס פתיחת אולימפידת 2012 (14#)


אזהרה: מולכם פוסט ממורמר, לא מסודר, מעוצבן, ויש סיכוי שחוזר על עצמו. יש סיכוי שהוא יידמה מעט לרשימת מכולת. בכ"מ- תהנו ^^

 

בואו נתחיל מהעובדה המאוד היפה שאת הווליום נאלצתי להחליש אוטומאטית מ-20 (שזה הווליום הנורמאלי בבית) ל-9. בהתחלה של הטקסט אפילו נאלצתי להוריד את הווליום יותר פשוט כי הרעש היה מחריש אוזניים, ולמזלי הרב אני בבית, ולא סובלת את הרעש מכל כיוון אפשרי. תגידו שאני סובלת מרעשים, אבל המוזיקה הייתה חזקה.

נמשיך מכך שהראו את ההיסטוריה של אנגליה. כל כך מוגזם, כל כך מנופח, כל כך הרבה כסף הושקע במשהו ש... נו טוב- היה קצת... מיותר (?). כן, אני לא מצאתי בזה יותר מידי ערך חינוכי, זה לא היה מאוד מעניין, ועליי לציין שבתור הקהל גם לא הייתי מצליחה באמת לראות משהו אלא את מה שיש על מסכי הענק, ועל כך נאמר שכבר עדיף להיות בבית. ובאמת שמלכת אנגלייה צונחת עם ג'יימס בונד זה לגמרי... הזוי. יכולתי לחיות גם בלי זה, אין ספק. 

הקטע עם מיסטר בין היה חביב ומעט משעשע, אין ספק, אבל לא הבנתי את הקשר בינו לבין הטקס, מעבר לכך שהכל Made In England. גם כל התצוגות המרשימות שמביאות אנשים לשם, ברצינות- יכולתם להשאיר את דיוויד בקהמם באיצטדיון, שגם עלה מיליונים, במקום להביא אותו על אופנוע ים עם הלפיד האולימפי. סבבה שחקן טוב וחתיך, אבל פשוט אין גבול למה שהוא גם מעבר לראוותני ונהפך כבר להרבה יותר ממוגזם?

גם כשהיה קטע מוזיקלי שבא לייצג את המוזיקה הבריטית, מעבר לכמות הרקדנים המטורפת (שלעיתים נראתה כמו באלגן לא מובן והרבה יותר מידי צבע ואורות ניאון), שכחו הרבה להקות בריטיות טובות, ובעיקר אחת שמאוד הפריע לי ששכחו: פינק פלויד. למזלנו הטוב, זכרו את הביטלס, קווין, ודיוויד בואי (למרות שאותו אני מעט לא מחבבת, כנראה נוכח העובדה שאמא שלי אוהבת אותו ושהוא נראה קצת מפחיד). אבל, פינק פלויד! אחת מהלהקות הבריטיות היותר גדולות וחשובות שיש! 

ובואו נתחיל למנות להקות בריטיות חשובות וטובות ששכחו (וסליחה מראש על הכתיבה העילגת בעברית של שמות הלהקות): מאדנס, איירון מיידן, לד זפלין, בלאק סבאת', ובאמת שעוד רבים (גם להקות פופ חשובות כמו דוראן דוראן). ובמקום, נותנים לראפר שאני אפילו את הפנים שלו לא מזהה יותר מחמש דקות. ברצינות שזה נוראי, איירון מיידן נחשבת לאחד מהלהקות שהכי קידמו את המטאל, ואחת הלהקות הכי טובות שיצאו מגבולות הממלכה, ולא נותנים להם כלום? ופינק פלויד, אחת מלהקות הרוק הכי ידועות שיש, שבגללם כולנו אומרים "We don't need not aducation", לא נותנים להם קרדיט כלשהו? עוד שנייה גם יגידו לי שוואן דירקשן נתנו קידום מטורף למוזיקה בכל העולם.

וגם ברגע ששמו מוזיקה איכותית היה כל כך הרבה בלאגן בעיניים, שלא ידעתי מה אני אמורה לשמוע ולמה זה אמור להתקשר- מול הקליפ החמוד והפשוט של "She Loves You" של הביטלס, כל כך הרבה אנשים שמאירים מעצמם צבעי ניאון שונים, מה הקשר בכלל? הקליפ של קווין שרים את בוהמיין רפסודי, מול כל הבלאגן של הרקדנים.

ולקח כל כך הרבה זמן עד שבכלל הגענו לקטע שלשמו התכנסנו: הספורט! כל הסיפורים, המרי פופינסיות האלה מהשמיים, המפלצות שיוצאות מתחת למיטה, האנשים במהפכה התעשיתיית, הכל- רק כדי להדגיש את ה... ספורט? וגם התהלוכה של הספורטאים, כל כך הרבה תופים, רעש, בלאגן. אלוהים- אפילו הם, מעדיפים כבר להתעסק במצלמות/סמארטפונים שלהם כדי לתעד את האירוע מאשר ללכת עם ראש מורם כשהם מייצגים את המדינה שלהם. מראים לאט אט את הנבחרת של כל מדינה עוברת, ואני פשוט מאבדת אותם- התופים מסביב, הרעש. לפחות המדים זהים, אחידים, ונותנים תחושה קלה של שקט.

שכחתי על עוד דבר אחד להתלונן עליו- הפרשנות הישראלית בזמן טקס הפתיחה של האולימפדיה, או בזמן כל טקס בעצם. ברצינות, אני יודעת שאתם אוהבים לפרש משחקי כדורגל, ובאמת שאתם עושים את זה לגמרי אחלה, אבל... לא חראם? אני חושבת שאני אסתדר גם בלי לדעת שלארגנטינה יש נבחרת גדולה, ושאוסטרליה אירחה את האולימפדיה פעמיים. אם זה משהו שמעניין אותי אני אבדוק בעצמי, וזו לא בעיה גדולה. אבל נעזוב את החלקים שהם מספרים דברים על הנבחרות- הם מפרשנים את הטקס עצמו, מתחילים להסביר מה קורה. אני יודעת מי זו מרי פופינס יקירי, אתם לא צריכים להגיד לי שיש שם כאלה. ברצינות- אני יכולה להבין דברים בעצמי. 

 

עובדות להתנחם: שמו מיוז (שיר האולימפידה הוא של מיוז), ושמו סקס פיטולס (לא שמתי לב אפילו מתי), ושמו גם קווין וביטלס (ושמתי לב מתי), היה קטע קצר לזכרה של איימי ווינהאוס, והביאו את פול מקרטני (בסוף, אחרי כל המדינות, לשיר אחד, וישנתי באותו הזמן) ו... אוי אלוהים, למה כל כך הרבה רעש לאירוע שהוא רק שבועיים? לא עדיף לעשות טקס שיראה באמת מה אנגליה עברה, מה היו השינויים בה, להוקיר תודה לאמנים ששינו בה את פני השטח באמת? (ולשאלה האמיתית- איפה פול מקרטני? ישנה התשובה: שר אחרי שהלכתי לישון) וכפי ש9GAG אמרו:

Best part of the Olympic opening ceremony

Best part of the Olympic opening ceremony

 

ולינק

 

נו טוב, התמרמרות קלה (כמעט כמו פיל) זו נגמרה, תודה לכם, וסליחה לסובלים. תהנו מהחסר:

 

 

לגמרי צריכה להתחיל לשמוע אותם יותר.

 

אנא, נקטו עימי רצון עז להחיות את ג'ון לנון בשביל טקס סביר יותר לפתיחת האולימפדיה קריצה 

נכתב על ידי הקיסרית של יפן (מנפנפת בדגל) , 29/7/2012 00:27   בקטגוריות אז נזכרתי לפתוח פה, חו"ל, קיץ, שחרור קיטור, פסימי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להקיסרית של יפן (מנפנפת בדגל) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הקיסרית של יפן (מנפנפת בדגל) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)