מדבר ציונות

לפני שאציג את תוכניתי כיצד יש להתמודד עם השתמטותם של ציבורים שונים מצה"ל, שתי הערות לסדר היום:

1. בתוך כל הדיון הנוכחי על החלופה לחוק טל ההתמקדות היא בהשתמטות החרדים. מעטים מדברים גם על אזרחי ישראל הערבים, אבל בזה זה נגמר. איש לא מזכיר, פצפיסטים ואנרכיסטים, איש לא מזכיר סתם אזרחים מפונקים שמשתמטים כי לא בא להם לשרת. איש לא מזכריר זמרים או שחקנים, שהחליטו שהזמן בו חבריהם עוצרים את חייהם ונותנים שלוש שנים למדינה זה הזמן המתאים ביותר לפתח את הקריירה שלהם ומי זו המדינה שתעצור להם את הקריירה.

2. דבר נוסף וחמור שהתפספס בתוך כל הדיון הזה הוא שליחו של ראש הממשלה למשא ומתן עם קדימה על הישארותם בממשלה. שוב נתן אשל מנהל את העניינים, אדם שנאלץ לעזוב את לשכת ראש הממשלה לאחר שהטריד עובדת. שהפרקליטות לא הסכימה לחתום על תצהיר שלא היתה שם הטרדה מינית. אין לי טענות לנתן אשל, הוא בסך הכול תורם בכך לשיקום שמו הטוב. אני בוש בראש הממשלה שמעסיק אדם שהלך על סף הפלילים.

על הדרך בה עובדות תחנות הצדק אצל נתניהו אשתדל להרחיב בפעם אחרת, אבל נשות ישראל צריכות לדעת שלגיטימציה לפגיעה בהן מתחילה בלשכת ראש הממשלה. כעת אפנה להצגת תוכניתי לקידום השוויון בנטל (נושא שגם הוא מתקשר לדרך בה עובד הצדק במדינה שלנו).

1. יש להחיל חובת שירות צבאי/לאומי/אזרחי על כל אזרח ישראלי שמלאו לו 18 שנים.
2. משך השירות במסגרות השונות יהיה זהה וכך גם השכר. עם זאת ישמרו הבדלי השכר בין לוחמים, תומכי לחימה ועורפיים.
   
3. יוקם בקו"ם אחיד לכל מערכי השירות עם קירטריונים אחידים ושקופים. כל אזרח ישראלי יוזמן עם הגיעו לגיל 17 לבקו"ם שם יעבור מיונים שונים (בדומה למיונים המתקיימים היום) תוך שילוב ראיון אישי בו תינתן לו אפשרות להביע באופן ראשוני את העדפותיו השונות. לאחר המיונים תשלח לביתו של כל מל"ש (מועמד לשירות) מנילה לפי התאמתו לתחומים השונים, בה יתבקש לדרג את העדפותיו.
4. בתום תהליך המיון, ישובץ המל"ש לשירות במסגרת שתמצא מתאימה לו ביותר תוך התחשבות בהעדפותיו. עם זאת ההחלטה הסופית על שיבוץ המל"ש תיקבע ע"י צוות הבקו"ם (בו ישבו נציגים של הגופים השונים אליהם עתידים להגיע המתגייסים).
5. לאחר ההחלטה על שיבוצו תשלח למל"ש הודעה על מקום השירות אליו שובץ ומועד ההתייצבות לתחילת השירות. למל"ש תהיה זכות לפנות לוועדת ערעורים לגבי שיבוצו, החלטתה של ועדה זו תהיה ההחלטה הסופית ולא ניתן יהיה לערער עליה.
6. אזרח שלאחר הבדיקות בבקו"ם ימצא לא כשיר לשירות כלשהו מבין מכלול האפשרויות הקיימות מסיבות רפואיות נפשיות, ישללו ממנו רשיון הנהיגה, ויאסר עליו לעסוק במקצועות הדורשים אחריות על אנשים נוספים או כאלו העוסקות בדיני נפשות . תוקם וועדת חריגים שתורכב מאנשי מקצוע שתוכל לפטור אזרח מחלק מן המגבלות הללו או מכולן.
   
7. אזרח שלא יתייצב במועד ובמקום שנקבע לו יוגדר כעריק ויעבור לטיפול הרשויות המוסמכות. במקביל לנסיונות להגיע אל האזרח ולגייסו יחלו בנקיטת אמצעים כנגדו כפי שיקבע בחוק.
8. לאחר שלושה חודשים מיום הגדרתו כעריק יחל כנגדו הליך משפטי שבסיומו יוגדר כמשתמט ותשלל זכותו לבחור ולהיבחר לכנסת ישראל. כל מי שיוגדר כמשתמט ישלל מההטבות שמזכה האזרחות ובראש ובראשונה הזכות לבחור ולהיבחר, ויוותר עם זכויות תושב הכוללות זכויות אדם מלאות כמתחייב מן המוסר האנושי ומן החוק הבינ"ל.
   
9. בכל שנה יקבלו מספר מצומצם של מל"שים פטור משירות על בסיס הצטיינות בתחומם. תחת קטוגוריית הצטיינות יכנסו כל אלו הזוכים כיום לפטור משירות, למשל: מוסיקאים מצטיינים, אקדמיים מצטיינים, ספורטיים מצטיינים, עילויים בתורה וכד'. מספרם של כלל המצטיינים מכל התחומים, בכל שנה, לא יעלה על 10% ממחזור הגיוס של אותה שנה. מטרת שחרור המצטיינים היא קידומה של מדינת ישראל בתחום הצטיינותם. לפיכך יחתמו המצטיינים על התחייבות לקדם את המדינה בתחומם לפחות עד הגיעם לגיל 28. למשל ספורטאי מצטיין יתחייב שלא לשחק בקבוצות זרות עד לגיל האמור, אקדמאי מצטיין יתחייב לעבודה באקדמיה הישראלית או בתעשייה הישאלית וכד'.
   

אביא בקצרה מספר טענות ושאלות שעלולות לעלות מקריאת התוכנית ואנסה להשיב עליהן:

1. אין להשוות בין גיוס חובה לשירות בטחון שהינו הכרחי לקיומה של המדינה ובין גיוס חובה לשירות אזרחי שאיננו חיוני לקיומה של המדינה.

תשובה: חוסנה של מדינה איננו רק מדד של החוסן הביטחוני שלה ויכולתה לעמוד מול איוביה ולהתגונן מפניהם. חוסנה של מדינה נמדד גם בחוסנה האזרחי והחברתי. מצב בו מעטים נושאים בנטל השירות (פעמים רבות מדובר על אותם מעטים הנושאים אח"כ גם בנטל המיסים) וסוחבים על גבם את רוב האזרחים יפגע קשות בחוסנה החברתי של ישראל. מצב כזה איננו בלתי אפשרי, אם ימשכו החוקים וההסדרים הקיימים כיום יותר ממחצית מהילדים העולים עתה לכיתה א' לא ישרתו. במצב כזה המחאות להן היינו עדים עד היום מימין ומשמאל עלולים להתגמד לעומת המחאה שתפרוץ ברחובות ישראל.

2. שירות אזרחי הינו כוח עבודה זול וניצול של המשרתים בו ואיננו מקדם את החברה בישראל מכיוון שלא ניתן להכשיר את המשרתים בו לתפקידים משמעותיים.

תשובה: יש מספיק שירותים חיוניים במדינת ישראל המשוועים לידיים עובדות. לפני פחות מחודש פרסם מבקר המדינה את הדו"ח על השריפה בכרמל, מערך הכבאות משווע לכבאים נוספים שיסייעו לו. כך גם בנוגע לפשיעה הגואה ברחובות ישראל, דמיינו לעצמכם מה יכולה לעשות תוספת של מאות שוטרים. אלו כמובן רק דוגמאות בודדות, לא חסרות מסגרות בהם ניתן לשלב צעירים בני 18 לשירות משמעותי. בנוגע להכשרה הנדרשית, אין סיבה שבזמן בו מכשירים לוחם לא יצליחו להכשיר כבאי, חובש, שוטר וכד'. מספיק להביט אל אלו המשרתים כבר כיום בשירות האזרחי-לאומי ולראות שניתן להכשירם לתפקידים משמעותיים.

3. כיצד יוחלט אילו שירותים ומוסדות יוכלו לקבל את המשרתים וכמה תקנים יוקצו לכל מקום?

תשובה: תוקם מנהלת שתורכב מנציגים מקצועיים של משרדי הממשלה השונים שתחלק את התקנים השונים לפי פרמטרים שקופים של צורך וחשיבות. לצה"ל תינתן קדימות וראשית ימולאו כל התקנים הנדרשים לו.

4. מדוע לשלול ממי שקיבל פטור משירות את הזכות לרשיון נהיגה ולעבודה במקצועות מסויימים?

תשובה: צעד זה איננו עונש, זוהי פעולה הגיונית שמטרתה להגן על החברה. אדם שמצבו הבריאותי או הנפשי לא מאפשרים לא שום סוג של שירות, לרוב מסוכן שינהג ברכב או ינתח חולים. מובן שישנם מקרים חריגים בהם מגבלתו של אדם מונעת ממנו לשרת אך לא מגבילה את יכולתו לנהוג למשל. לצורך כך קיימת וועדת החריגים שתורכב מאנשי מקצוע שיוכלו לבדוק זאת ולאשר שאדם זה אכן כשיר לנהיגה או לעבודה במקצוע המדובר.

5. מהם האמצעים שינקטו כנגד מי שיוגדרו עריקים?

תושבה: כנגד עריק יוכלו הרשויות לפעול בדרכים הנהוגות כיום, כמו כן תתאפשר הטלת קנסות או שלילת הטבות כספיות מהמדינה באופן זמני, עד לקבלת החלטה לשחררו משירות (לפי הפרמטרים שנזכרו לעייל) או להתחיל בהליך הגדרתו כמשתמט.

6. כיצד ניתן לשלול את זכותו של אדם לבחור ולהיבחר, מדובר בזכויות אזרח בסיסיות במדינה דמוקרטית?

תשובה: כפי שכתבתי מן המשתמט ישללו זכויות האזרח אך לא זכויות האדם שלו. המשתמט לא יחשב עוד אזרח ישראל ויהיה במעמד של תושב. מעמד כזה קיים כיום במדינות שונות וגם בישראל קיים מעמד מאין זה. מובן שבמסגרת זכויות האדם הבסיסיות, תשמר זכות הקניין שלו, הוא יזכה לקבלת טיפול רפואי (הוא לא יזכה לביטוח בריאות ויהיה מחוייב בתשלום על הטיפול, אם זאת לא ימנע טיפול רפואי הכרחי מאדם מסיבות כספיות), ישמר חופש העיסוק שלו (לא יורשה לעבוד בשירות המדינה) וכד'.

7. מה בנוגע למכינות קד"צ ומסלולים מיוחדים כמו מסלול הנח"ל וההסדר?

תשובה: בדומה למצב הקיים כיום תינתן אפשרות לדחיית השירות בשנה לצורך למידה במכינה קד"צ מוכרת. כמו כן יתאפשר שירות במסלולים מיוחדים כמו הנח"ל וההסדר. אם זאת תוקצה מכסה לכל אחד מן המסלולים כך שכמות התקנים המינימאלית הנדרשת לצבא לא תיפגע.

מקווה שהתוכנית ברורה ושעניתי על כל השאלות, תגובות ושאלות נוספות אתם מוזמנים לכתוב כאן בבלוג או בדף הפייסבוק שלי

http://www.facebook.com/pages/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%9B%D7%94%D7%9F/198836560236978.