מדבר ציונות

אבל מה זה בעצם מל"ג יו"ש ומדוע זו לא החלטה של המל"ג? כידוע כבר 45 שנה נמנעות ממשלות ישראל מלהגיע להכרעה והחיל את החוק הישראלי על שטחי יו"ש. בשנת 1992 עוד נקרא 'המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון', מכללת יו"ש. מכללת יו"ש שפעלה אז תחת המטריה האקדמית של אוניברסיטת בר אילן הגישה למל"ג בקשה להכיר בשני מסלולים עצמאיים ראשונים שלה. תשובת המל"ג (בלחץ פרופסורים מן השמאל) היתה שהיא איננה מוסמכת לדון בבקשה מכיוון שחוק במל"ג לא חל באריאל ולכן למל"ג אין סמכות שם. שוב במקום לפתור את הבעיה בדרך הפשוטה וההגיונית ביותר ולהחיל את החוק הישראלי ביש"ע (אז עוד היינו בגוש קטיף), הוחלט להקים גוף נפרד, מל"ג יו"ש שיהיה הסמכות המקבילה בשטחי יו"ש. בתחילה היתה חפיפה בין חברי המל"ג לחברי מל"ג יו"ש. הודות לפעולות מחאה של פרופסורים מהשמאל שהחרימו את ישבות מל"ג יו"ש, זכתה מל"ג יו"ש להרכב חדש ונפרד מזה של המל"ג.

נחזור להקמת האוניברסיטה, בעקבות החלטת הממשלה הקימה לימור לבנת ועדה אקדמאית מקצועית לבחינת הנושא. בוועדה היו חברים שישה פרופסורים מהאוניברסיטאות השונות (מתוכם שני חתני פרס ישראל וחתן פרס נובל אחד). הוועדה קבעה שלמעשה המכללה מתפקדת כאוניברסיטה בכל התחומים בהם ניתנה לה האפשרות (היא היתה מנועה מלהעניק תארי דוקטור ופרופסור מכיוון שאיננה אוניברסיטה). בהתאם לכך החליטה הוועדה לאפשר למכללה לפעול כאוניברסיטה לתקופת ניסיון בה תקרא 'מרכז אוניברסיטאי'.

מאז חלפו כמה שנים, אט אט עשה המרכז האוניברסיטאי, עוד ועוד צעדים לקראת הפיכתו לאוניברסיטה. הוא קיבל הכרה מאלוף הפיקוד (שהוא במציאות הישראלית המעוותת הריבון בשטח מכיוון שחוק הישראלי טרם הוחל שם), קיבל רשות להעניק תואר פרופסור... ב-2010 הוחלט שביולי 2012 יהפוך המרכז האוניברסיטאי לאוניברסיטה.

שבע שנים עברו מאז קיבלה ממשלת שרון את ההחלטה הראשונה להפוך את המכללה לאוניברסיטה. שבע שנים בהם היה מספיק זמן לקיים את כל הדיונים הקשורים לנושא. אלא שהפרופסורים הנכבדים מהשמאל העדיפו לקוות שאם הם ימשיכו להתעלם מהמציאות היא לא תתרחש. כשם שהם התעלמו מכך שערפת טרוריסט, כשם שהם התעלמו מכך שאוסלו מביא טרור ולא שלום, כשם שהם התעלמו מהסכנה הביטחונית בבריחת צה"ל מרצועת עזה וציר פילדפי, כשהם שהם תמיד מתעלמים ממנה.

עכשיו רגע לפני שהמהלך סוף סוף מושלם והמכללה, שכבר מזמן היתה צריכה להיות אוניברסיטה, הופכת לכזו, הפרופסורים התעוררו. שלא תבינו לא נכון, אומרים לנו הפרופסורים הנכבדים, לא מדובר על שיקולים פוליטיים, מדובר על עתיד ההשכלה הגבוה בישראל. הפרופסורים אף מאיימים, שאם לא תמנע הקמת האוניברסיטה הם יעמדו בראש החרם האקדמי עליה. שוב לא משיקולים פוליטים, כשם שהחרמת ישיבות מל"ג יו"ש לא היו משיקולים פוליטים.

אז כן, הגיע הזמן לעשות דיון רציני על ההשכלה הגבוה בישראל, הגיע הזמן לעשות דיון רציני על חלוקת התקציב. אבל הגיע גם הזמן לעשות דיון רציני על הקריטריונים לתקצוב. לא יתכן שבמדינת ישראל מפחדים סטודנטים להביע עמדות ציוניות מחשש לפגיעה בציון. לא יתכן שמדינת ישראל תממן את שכרם של פרופסורים הקוראים להחרים אותה ואת מוסדותיה. לא יתכן שמדינת ישראל תמשיך לאפשר את הפוליטיזציה של האקדמיה הישראלית ואת נטייתה לכיוונים אנטי ציוניים. לא יתכן שבאקדמיה בישראל ילמדו סטודנטים על כך שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד.

המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, נקי מהטיה פוליטית, דתית, גזעית, או כל הטיה אחרת יותר מכל אוניברסיטה אחרת בארץ. רוב הסטודנטים הלומדים במרכז אינם תושבי יו"ש ולא גדלו בה, רבים מהסטודנטים אינם יהודים וחלקם אף פלסטינים. איש מהם מעולם לא התלונן על כך שהוא מופלה לרעה. האמינו לי, אם היתה הטיה פוליטית או הפליה של סטודנטים באריאל, התקשורת כבר מזמן היתה מפרסמת את זה. הסיבה היחידה שאין כתבות על כך היא בגלל שבשונה מהאוניברסיטאות בארץ, באריאל אין הפליה או הטיה פוליטית.

מגיע למוסד הנפלא הזה שהוציא מתחתיו ידיו בתקציב של מכללה מחקרים פורצי דרך לקבל סוף סוף הכרה כאוניברסיטה ולהיות מתוקצב כך. מהלך כזה רק יקדם את ההשכלה הגבוה בישראל.

מורי ורבי הפוליטי רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל לימד אותי שעדיף לו לפוליטיקאי שבמקום לפזר הבטחות פשוט יאמר את האמת שלו, ובכך ישיג בסופו של דבר שני דברים - את אמינותו בפני הציבור, ושלמות עם עצמו בדרכו הציבורית.

קשת הנושאים בהם אני עוסק וארצה לשנות כחבר כנסת גדולה מאוד, כאשר במרכז העשייה אתמקד בשלושה נושאים מרכזיים המהווים את אבני הנגף המרכזיות הקיימות כיום בפנינו, לדעתי:

1. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל ומשפט העמים. ירדן היא הישות המדינית הפלשתינית ואין לאפשר הקמה של שום ישות מדינית נוספת ממערב לירדן.
2. טיפול מהיר וחד בבעיית המהגרים הלא חוקיים, המהווים פצצת זמן שכבר מתפוצצת בקרבנו.
3. צמצום הפערים הכלכליים בין שכבות הביניים לאלפיון העליון.

בנוסף, אקדיש את זמני לנושאים נוספים, אשר הטיפול בהם חשוב מאוד, כדלקמן:

• העמקת החינוך הציוני במוסדות החינוך בישראל, כולל האוניברסיטאות, בדרך של הכרת הארץ ומורשתה, וזכותנו עליה.
• הסדרת מערכת היחסים בין בית המשפט העליון לרשות המחוקקת, וקידום הקמת בית משפט חוקתי לצד בית המשפט העליון, שיהיה רשאי לעסוק בעניינים של חקיקה.
• חקיקת חוק יסוד חללי מערכות ישראל, למען חיזוק וקידוש מעמד משפחות חללי צה"ל, הרחבת זכויות יתומי צה"ל, ועמידה על כך שמעמדו הייחודי של חלל צה"ל ישמר, ולא יורחב בהתאם לגחמות השלטון.
• תיקון חוק השבות בישראל, כך שיאפשר הגירה ליהודים בלבד, ולא במצבו הפרוץ כיום.
• הסדרת מעמד היישובים החדשים ביהודה ושומרון באמצעות חוק.
• חיסול ההשתלטות הבדואית על הנגב דרך הסרת כל היישובים הלא חוקיים, והסדרת מגורי הבדואים במקומות מסודרים.
• העמקת הקשר בין המדינה לאוכלוסיה הדרוזית והבדואית הנאמנה לישראל, באמצעות תוכנית מקיפה לשיפור מיידי של תשתיות הישובים הדרוזים והבדואים.
• תיקון לחוק העונשין בנושא להחמרת העונשים בסעיפי ריגול, פגיעה בביטחון המדינה, עבירות כנגד קטינים וחסרי ישע.

בתקופה הקרובה ארחיב, בבלוג זה ובעמוד הפייסבוק שלי, על התוכניות לטיפול בנושאים אלו ואתייחס גם לסוגיות נוספות המעסיקות את הציבור בישראל. אשמח לקרוא את תגובותיכם ולהשיב לשאלותיכם, ניתן לפנות אליי למייל [email protected] אודה לכם אם תתנו לי את הכוח לשנות באמצעות התפקדות למפלגת 'התקווה'.