לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מדבר ציונות


עו"ד אלעד כהן, בן 40, נשוי ואב לשתי בנות. בגיל 16 הצטרף לנוער מולדת ומאז פועל לשיפור והעצמת מדינת ישראל והחברה בישראל. ב-2006 השתתף במאבק נגד תוכנית ההתנתקות. בבחירות 2008 סייע לח"כ אריה אלדד, להקים את מפלגת התקווה, מפלגה אידיאולוגית ללא ייחוד סקטוריאלי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2012

על ג'בריל רג'וב, ניסו שחם וקטרין אשטון ועל כמה מסקנות שכדאי להסיק


הרבה דברים שדורשים התייחסות קרו בשבוע האחרון. במקום לכתוב פוסט נפרד על כל אחד מהם אני מגיש לכם פוסט ובו התייחסות לכמה מהאירועים.

***

לאחר שספגנו מאות הרוגים בעקבות ההרפתקה המסוכנת אליה גררו את מדינת ישראל הגיעה חבורת אוסלו עם רעיון חדש. היא קראה לו יוזמת ז'נבה וסיפרה לנו שהשלום ממש מעבר לדלת, נדרשות מאיתנו רק כמה פעולות פשוטות ומספר ויתורים כואבים. בצד השני, כך סיפרו לנו, יש פרטנר שרוצה בשלום ולראיה אפילו החתימו בכירים פלשתינים על תמיכה במתווה.

נעזוב לרגע בצד את מי מייצגים אותם בכירים פלשתינים ומה הסיכויים שלהם לרתום את עמם לשלום אמת (בהנחה שנקבל את תביעותיהם). נפילת מובארכ והתמונות שהגיעו השבוע ממצרים על שחקנים שתוקפים אנשי טלוויזיה באלימות רק מפני שהם חושבים שמדובר בערוץ ישראלי, מוכיחים שהסכם שלום שנחתם עם מנהיג ערבי שווה כקליפת השום ולא מחייב את עמו.

נניח לרגע שבאמת ניתן לחתום על הסכם עם אותם פרטנרים. סיפרו לנו שהם זנחו את דרך הטרור וכעת הם חפצים בשלום אמת, אז סיפרו. השבוע הודה אחד מאותם בכירים פלשתינים החתומים על היוזמה, יו"ר הועד האולימפי הפלשתיני ג'יבריל רג'וב, ליו"ר הועד האולימפי העולמי על כך שלא נכנע לפוליטיזציה של הספורט מצד ישראל. רג'וב כיוון את דבריו להחלטה האומללה שלא לקיים דקת דומיה לזכר י"א הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן. רג'וב נימק את דבריו בכך ש"הספורט הוא גשר לאהבה, ידידות ושלום בין העמים, ולא גורם לפילוג והפצת הגזענות". אתם מבינים השלום אליו מתכוונים ביוזמת ז'נבה הוא שלום שבשמו רוצחים ספורטאים ומי שמקיים טקס זיכרון לספורטאים הוא גזען בעיניי חותמי ההסכם. אכן יש פרטנר פלשתיני...

***

אתמול בבוקר פורסם שניצב ניסו שחם נעצר בחשד להטרדה מינית, אני חייב לציין שאני לא מופתע. כבר כשהוחלט למנות את שחם למפקד מחוז ירושלים התרענו שהוא איננו ראוי לתפקיד. אמרנו שמדובר באדם גס רוח וחסר עכבות מוסריות ושיקול דעת הנדרשים ממפקד. כמובן שהתעלמו מאיתנו, אחרי הכול עד היום ניסו שחם תועד מתבטא בגסות רק כלפי מתנחלים. אף אחד לא צריך להיות מופתע, הכתובת היתה על הקיר, חבל שהמפכ"ל בחר להתעלם ממנה.

***

שר החוץ ליברמן נפגש השבוע עם שרת החוץ של האיחוד האירופי קטרין אשטון. בתום הפגישה הוציאה אשטון הצהרה ובה שוב מאשים האיחוד את ישראל בכל צרות הפלשתינים (אתם מבינים - זה שיש להם כלכלה כושלת למרות התרומות מכל העולם, זה לא בגלל שהם לא יודעים לנהל כלכלה, זה בגלל ישראל) וקורא לשורת צעדים שאסור שישראל תענה להם. זה כמובן לא מפתיע, האיחוד האירופי ידוע בעמדותיו הפרו פלשתיניות ואנטי ישראליות. בשונה משרת החוץ האמריקאית שקראה השבוע לקיים דקת דומיה לזכר י"א הספורטאים (בקונגרס האמריקאי אף קיימו לזכרם דקת דומיה), באיחוד כמובן לא ראו צורך בדקת דומיה כזו.

מה שכן הפתיע אותי זה שבנקודה אחת מצאתי את עצמי מסכים עם אשטון. אשטון קראה לאפשר גישה חופשית למקומות הקדושים בירושלים, אני בהחלט מצטרף לקריאה זו. ביום ראשון הקרוב יציין עם ישראל את ט' באב, יום בו אנו זוכרים איך גורשנו מארצנו בכוח הזרוע. יום בו אנו מתייחדים עם זכרם של מיליוני יהודים שנרצחו על אדמת אירופה הנוצרית, כאשר עם ישראל היה בגלות. יום בו אנו זוכרים את יחסה ה"הומאני" של אירופה לפליטים היהודים שכספו לחזור למולדתם ונרצחו בעינויים, במסעי הצלב, במרתפי האינקוויזיציה ובפוגרומים השונים.

אני אכן סבור שאחרי 2000 שנות גלות, 64 שנים אחרי שעם ישראל שב למולדתו והקים בה את מדינתו ו-45 שנה אחרי ששב אל בירת הנצח שלו - הגיע הזמן לאפשר גישה חופשית למקומות הקדושים. הגיע הזמן שהר הבית אכן יהיה בידנו. צריך לממש את הריבונות הישראלית בהר הבית, לאפשר גישה חופשית ותפילת יהודים על ההר ולהפסיק את ההרס שמבצע הוואקף המוסלמי במקום הכי קדוש לעם ישראל.

אינני אדם דתי, מעודי לא הייתי, אבל השאיפה לחזור אל המקום הקדוש לנו ביותר, השאיפה לחזור אל המקום אליו כספו היהודים בכל שנות גלותם, לחזור אל המקום אליו ביקשו להגיע אסירי ציון - השאיפה הזו צריכה להיות משותפת לכל מי שלב יהודי פועם בקרבו.

נכתב על ידי אלעד כהן , 27/7/2012 00:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על הפוליטיזציה של הקמת אוניברסיטה באריאל פרק שלישי - איציק שמולי והטייה פוליטית של עמדות הסטודניטים


הערב התקבלה במל"ג יו"ש ההחלטה הנכונה על הפיכת המרכז האוניברסיטאי באריאל לאוניברסיטה. התקשורת כמובן התגייסה במלוא כוחה בניסיון אחרון למנוע את הפיכת המרכז האוניברסיטאי לאוניברסיטה. ב-24 השעות האחרונות עלו פרסומים רבים בכלי התקשורת השונים בנוגע להחלטה הצפויה היום במל"ג יו"ש. עוד בטרם הספקתי לכתוב ולהגיב לידיעה אחת כבר הגיע הידיעה הבאה. התכוונתי להתייחס לכמה מהידיעות, אבל החלטתי להתמקד בידיעה שעלתה בשעות האחרונות.

מי מכם שעוקב אחרי הפרסומים בבלוג ובפייסבוק שלי מכיר כבר את עמדתי בסוגיה. מי שטרם קרא מוזמן לדפדף אחורה ולעיין בדברים שפרסמתי בעניין. ידועה דעתי על קרטל ראשי האוניברסיטאות, על הנכונות שבהפיכת אריאל לאוניברסיטה ועל הקריטריונים האחידים שיש להציב להכרה ותקצוב של מוסדות אקדמאים בישראל.

הידיעה שתפסה אותי יותר מכל שאר הידיעות שפורסמו ב-24 השעות האחרונות היתה על כך שיו"ר התאחדות הסטודנטים נטש בזעם את ישיבת המל"ג. היום לפני הצהרים קונן שמולי, בתוכניתה של יעל דן בגלי צה"ל, על כך שלא הוזמן לישיבה ואיים שאם לא יוזמן לישיבה הסטודנטים ינתקו כל קשר עם מל"ג יו"ש.

כשנשאל שמולי מה עמדתו הוא טען שזו טרם גובשה והסטודנטים מחכים לשמוע את העמדות השונות ואז תתגבש עמדתם. הופתעתי לשמוע את טענתו של שמולי על כך שהסטודנטים לא גיבשו את עמדתם, רק לפני שבועיים הביעו רוב היו"רים של אגודות הסטודנטים בארץ, בחתימת ידם, את תמיכתם בהפיכת המרכז האוניברסיטאי לאוניברסיטה.

הטענה הרשמית של מל"ג יו"ש היתה שעקב תקלה טכנית שמולי לא הוזמן, שמולי בתגובה דרש שהתקלה תתוקן ובמידת הצורך תדחה הישיבה על מנת שנציג הסטודנטים יוכל להשתתף בה. שמולי טען שלא זומן בניסיון להשתיק את עמדת הסטודנטים ודרש שמל"ג תפעל באופן מקצועי ותמצא פתרון שיאפשר לנציג הסטודנטים להשתתף בדיון.

לצערו של שמולי פתרון כזה אכן נמצא והוא זומן לישיבה. שמולי הבין כי הוא איבד את הקלף הפוליטי-תקשורתי שלו וחשש שיאלץ לתת לסטודנטים דין וחשבון על הצבעתו. שמולי הגיע לישיבה אך נטש אותה בזעם ספונטני לפני שהתקיימה הצבעה. הסיבה לנטישתו של שמולי היתה שלדיון הוכנס אותו מכתב עליו חתומים היו"רים של אגודות הסטודנטים.

שמולי, שנקי כמובן מכל שיקול פוליטי ורק טובת הסטודנטים והחברה בישראל עומד לנגד עיניו, מחא על כך שהכנסת המכתב לדיון היא מעשה פוליטי. שמולי אף הוסיף שהמכתב חסר תוקף ואיננו מבטא את עמדת הסטודנטים מכיוון שלא עלה לדיון בנשיאות התאחדות הסטודנטים.

אתם מבינים, הכנסת מכתב עליו חתומים סגנו של שמולי ורוב היו"רים של אגודות הסטודנטים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, חלקם נציגי תאים של מפלגת העבודה, היא צעד פוליטי. הדרך היחידה להביא את דעתם של הסטודנטים ללא פניות פוליטיות היא לתת ליו"ר ההתאחדות הארצית להחליט לבד. שמולי טוען לחוסר מקצועיות של המל"ג, איפה המקצועיות של שמולי? מדוע שמולי לא כינס את נשיאות ההתאחדות על מנת לקבל החלטה בעניין? אולי שמולי חושש שעמדתו לא מייצגת את עמדת הסטודנטים? נראה שמדובר בעוד צעד של שמולי בדרך לפוליטיקה.

כבר שנה, מאז מחאת האוהלים בקיץ הקודם, טוען שמולי שהוא שותף למחאה לא פוליטית. שום פעולה של שמולי איננה פוליטית, כל פעולותיו הן רק יצוג טהור של עמדת הסטודנטים. אז מדוע הוא חושש מדיון אמיתי בנשיאות ההתאחדות, מדוע הוא מתעלם מנציגי הסטודנטים שתומכים בהפיכת המרכז באריאל לאוניברסיטה?

שמולי הוא איש שמאל, איש פוליטי עם שאיפות להשתלב במערכת הפוליטית. אין בכך כמובן שום פסול, רבים מהיו"רים של התאחדות הסטודנטים בעבר השתלבו במערכת הפוליטית. אולם עליו להיות ישר ולא לנסות להציג את עמדתו כעמדת הסטודנטים הנקייה מכול הטיה פוליטית.

שוב השמאל מציג את עמודותיו כעמדה האובייקטיבית והנקייה מפוליטיקה ואת החלטות הרוב האובייקטיבי כפוליטיות. כמו בדו"ח ששון שנכתב על ידי אשת שמאל חברת מרצ שהוצג כאובייקטיבי לעומת דו"ח של שופט בית המשפט העליון בדימוס אדמונד לוי שנכתב בשיתוף משפטנים בכירים (חלקם היו שותפים לניסוח הסכמי אוסלו) שהוצג כפוליטי וימני. גם כאן עמדת רוב מנהיגי הסטודנטים כולל נציגי תאים של מפלגת העבודה מוצג כפוליטי, לעומתה עמדתו של שמולי, איש שמאל שנפגש עם כמה גורמים פוליטיים על מנת לבחון באיזו מפלגת שמאל ישתלב, מוצגת כעמדה אובייקטיבית ולא פוליטית.

אז בפעם הבאה שתשמעו איש שמאל שמגן על הדמוקרטיה הישראלית מפני גורמים פוליטיים שמבקשים לפגוע בבית המשפט העליון והדמוקרטיה, תזכרו שהוא מגן אך ורק על עמדות המיעוט של השמאל. תזכרו שבשביל השמאל בישראל דמוקרטיה איננה שלטון הרוב, דמוקרטיה היא שלטון המיעוט השמאלני הנאור ועל השלטון הזה יש להגן בכל מחיר.

נכתב על ידי אלעד כהן , 17/7/2012 20:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שירות לכולם - מתווה לפתרון


לפני שאציג את תוכניתי כיצד יש להתמודד עם השתמטותם של ציבורים שונים מצה"ל, שתי הערות לסדר היום:

1. בתוך כל הדיון הנוכחי על החלופה לחוק טל ההתמקדות היא בהשתמטות החרדים. מעטים מדברים גם על אזרחי ישראל הערבים, אבל בזה זה נגמר. איש לא מזכיר, פצפיסטים ואנרכיסטים, איש לא מזכיר סתם אזרחים מפונקים שמשתמטים כי לא בא להם לשרת. איש לא מזכריר זמרים או שחקנים, שהחליטו שהזמן בו חבריהם עוצרים את חייהם ונותנים שלוש שנים למדינה זה הזמן המתאים ביותר לפתח את הקריירה שלהם ומי זו המדינה שתעצור להם את הקריירה.

2. דבר נוסף וחמור שהתפספס בתוך כל הדיון הזה הוא שליחו של ראש הממשלה למשא ומתן עם קדימה על הישארותם בממשלה. שוב נתן אשל מנהל את העניינים, אדם שנאלץ לעזוב את לשכת ראש הממשלה לאחר שהטריד עובדת. שהפרקליטות לא הסכימה לחתום על תצהיר שלא היתה שם הטרדה מינית. אין לי טענות לנתן אשל, הוא בסך הכול תורם בכך לשיקום שמו הטוב. אני בוש בראש הממשלה שמעסיק אדם שהלך על סף הפלילים.

על הדרך בה עובדות תחנות הצדק אצל נתניהו אשתדל להרחיב בפעם אחרת, אבל נשות ישראל צריכות לדעת שלגיטימציה לפגיעה בהן מתחילה בלשכת ראש הממשלה. כעת אפנה להצגת תוכניתי לקידום השוויון בנטל (נושא שגם הוא מתקשר לדרך בה עובד הצדק במדינה שלנו).



עקרי תוכניתי:
  1. יש להחיל חובת שירות צבאי/לאומי/אזרחי על כל אזרח ישראלי שמלאו לו 18 שנים.
  2. משך השירות במסגרות השונות יהיה זהה וכך גם השכר. עם זאת ישמרו הבדלי השכר בין לוחמים, תומכי לחימה ועורפיים.
  3. יוקם בקו"ם אחיד לכל מערכי השירות עם קירטריונים אחידים ושקופים. כל אזרח ישראלי יוזמן עם הגיעו לגיל 17 לבקו"ם שם יעבור מיונים שונים (בדומה למיונים המתקיימים היום) תוך שילוב ראיון אישי בו תינתן לו אפשרות להביע באופן ראשוני את העדפותיו השונות. לאחר המיונים תשלח לביתו של כל מל"ש (מועמד לשירות) מנילה לפי התאמתו לתחומים השונים, בה יתבקש לדרג את העדפותיו.
  4. בתום תהליך המיון, ישובץ המל"ש לשירות במסגרת שתמצא מתאימה לו ביותר תוך התחשבות בהעדפותיו. עם זאת ההחלטה הסופית על שיבוץ המל"ש תיקבע ע"י צוות הבקו"ם (בו ישבו נציגים של הגופים השונים אליהם עתידים להגיע המתגייסים).
  5. לאחר ההחלטה על שיבוצו תשלח למל"ש הודעה על מקום השירות אליו שובץ ומועד ההתייצבות לתחילת השירות. למל"ש תהיה זכות לפנות לוועדת ערעורים לגבי שיבוצו, החלטתה של ועדה זו תהיה ההחלטה הסופית ולא ניתן יהיה לערער עליה.
  6. אזרח שלאחר הבדיקות בבקו"ם ימצא לא כשיר לשירות כלשהו מבין מכלול האפשרויות הקיימות מסיבות רפואיות נפשיות, ישללו ממנו רשיון הנהיגה, ויאסר עליו לעסוק במקצועות הדורשים אחריות על אנשים נוספים או כאלו העוסקות בדיני נפשות . תוקם וועדת חריגים שתורכב מאנשי מקצוע שתוכל לפטור אזרח מחלק מן המגבלות הללו או מכולן.
  7. אזרח שלא יתייצב במועד ובמקום שנקבע לו יוגדר כעריק ויעבור לטיפול הרשויות המוסמכות. במקביל לנסיונות להגיע אל האזרח ולגייסו יחלו בנקיטת אמצעים כנגדו כפי שיקבע בחוק.
  8. לאחר שלושה חודשים מיום הגדרתו כעריק יחל כנגדו הליך משפטי שבסיומו יוגדר כמשתמט ותשלל זכותו לבחור ולהיבחר לכנסת ישראל. כל מי שיוגדר כמשתמט ישלל מההטבות שמזכה האזרחות ובראש ובראשונה הזכות לבחור ולהיבחר, ויוותר עם זכויות תושב הכוללות זכויות אדם מלאות כמתחייב מן המוסר האנושי ומן החוק הבינ"ל.
  9. בכל שנה יקבלו מספר מצומצם של מל"שים פטור משירות על בסיס הצטיינות בתחומם. תחת קטוגוריית הצטיינות יכנסו כל אלו הזוכים כיום לפטור משירות, למשל: מוסיקאים מצטיינים, אקדמיים מצטיינים, ספורטיים מצטיינים, עילויים בתורה וכד'. מספרם של כלל המצטיינים מכל התחומים, בכל שנה, לא יעלה על 10% ממחזור הגיוס של אותה שנה. מטרת שחרור המצטיינים היא קידומה של מדינת ישראל בתחום הצטיינותם. לפיכך יחתמו המצטיינים על התחייבות לקדם את המדינה בתחומם לפחות עד הגיעם לגיל 28. למשל ספורטאי מצטיין יתחייב שלא לשחק בקבוצות זרות עד לגיל האמור, אקדמאי מצטיין יתחייב לעבודה באקדמיה הישראלית או בתעשייה הישאלית וכד'.


אביא בקצרה מספר טענות ושאלות שעלולות לעלות מקריאת התוכנית ואנסה להשיב עליהן:

1. אין להשוות בין גיוס חובה לשירות בטחון שהינו הכרחי לקיומה של המדינה ובין גיוס חובה לשירות אזרחי שאיננו חיוני לקיומה של המדינה.

תשובה: חוסנה של מדינה איננו רק מדד של החוסן הביטחוני שלה ויכולתה לעמוד מול איוביה ולהתגונן מפניהם. חוסנה של מדינה נמדד גם בחוסנה האזרחי והחברתי. מצב בו מעטים נושאים בנטל השירות (פעמים רבות מדובר על אותם מעטים הנושאים אח"כ גם בנטל המיסים) וסוחבים על גבם את רוב האזרחים יפגע קשות בחוסנה החברתי של ישראל. מצב כזה איננו בלתי אפשרי, אם ימשכו החוקים וההסדרים הקיימים כיום יותר ממחצית מהילדים העולים עתה לכיתה א' לא ישרתו. במצב כזה המחאות להן היינו עדים עד היום מימין ומשמאל עלולים להתגמד לעומת המחאה שתפרוץ ברחובות ישראל.

2. שירות אזרחי הינו כוח עבודה זול וניצול של המשרתים בו ואיננו מקדם את החברה בישראל מכיוון שלא ניתן להכשיר את המשרתים בו לתפקידים משמעותיים.

תשובה: יש מספיק שירותים חיוניים במדינת ישראל המשוועים לידיים עובדות. לפני פחות מחודש פרסם מבקר המדינה את הדו"ח על השריפה בכרמל, מערך הכבאות משווע לכבאים נוספים שיסייעו לו. כך גם בנוגע לפשיעה הגואה ברחובות ישראל, דמיינו לעצמכם מה יכולה לעשות תוספת של מאות שוטרים. אלו כמובן רק דוגמאות בודדות, לא חסרות מסגרות בהם ניתן לשלב צעירים בני 18 לשירות משמעותי. בנוגע להכשרה הנדרשית, אין סיבה שבזמן בו מכשירים לוחם לא יצליחו להכשיר כבאי, חובש, שוטר וכד'. מספיק להביט אל אלו המשרתים כבר כיום בשירות האזרחי-לאומי ולראות שניתן להכשירם לתפקידים משמעותיים.

3. כיצד יוחלט אילו שירותים ומוסדות יוכלו לקבל את המשרתים וכמה תקנים יוקצו לכל מקום?

תשובה: תוקם מנהלת שתורכב מנציגים מקצועיים של משרדי הממשלה השונים שתחלק את התקנים השונים לפי פרמטרים שקופים של צורך וחשיבות. לצה"ל תינתן קדימות וראשית ימולאו כל התקנים הנדרשים לו.

4. מדוע לשלול ממי שקיבל פטור משירות את הזכות לרשיון נהיגה ולעבודה במקצועות מסויימים?

תשובה: צעד זה איננו עונש, זוהי פעולה הגיונית שמטרתה להגן על החברה. אדם שמצבו הבריאותי או הנפשי לא מאפשרים לא שום סוג של שירות, לרוב מסוכן שינהג ברכב או ינתח חולים. מובן שישנם מקרים חריגים בהם מגבלתו של אדם מונעת ממנו לשרת אך לא מגבילה את יכולתו לנהוג למשל. לצורך כך קיימת וועדת החריגים שתורכב מאנשי מקצוע שיוכלו לבדוק זאת ולאשר שאדם זה אכן כשיר לנהיגה או לעבודה במקצוע המדובר.

5. מהם האמצעים שינקטו כנגד מי שיוגדרו עריקים?

תושבה: כנגד עריק יוכלו הרשויות לפעול בדרכים הנהוגות כיום, כמו כן תתאפשר הטלת קנסות או שלילת הטבות כספיות מהמדינה באופן זמני, עד לקבלת החלטה לשחררו משירות (לפי הפרמטרים שנזכרו לעייל) או להתחיל בהליך הגדרתו כמשתמט.

6. כיצד ניתן לשלול את זכותו של אדם לבחור ולהיבחר, מדובר בזכויות אזרח בסיסיות במדינה דמוקרטית?

תשובה: כפי שכתבתי מן המשתמט ישללו זכויות האזרח אך לא זכויות האדם שלו. המשתמט לא יחשב עוד אזרח ישראל ויהיה במעמד של תושב. מעמד כזה קיים כיום במדינות שונות וגם בישראל קיים מעמד מאין זה. מובן שבמסגרת זכויות האדם הבסיסיות, תשמר זכות הקניין שלו, הוא יזכה לקבלת טיפול רפואי (הוא לא יזכה לביטוח בריאות ויהיה מחוייב בתשלום על הטיפול, אם זאת לא ימנע טיפול רפואי הכרחי מאדם מסיבות כספיות), ישמר חופש העיסוק שלו (לא יורשה לעבוד בשירות המדינה) וכד'.

7. מה בנוגע למכינות קד"צ ומסלולים מיוחדים כמו מסלול הנח"ל וההסדר?

תשובה: בדומה למצב הקיים כיום תינתן אפשרות לדחיית השירות בשנה לצורך למידה במכינה קד"צ מוכרת. כמו כן יתאפשר שירות במסלולים מיוחדים כמו הנח"ל וההסדר. אם זאת תוקצה מכסה לכל אחד מן המסלולים כך שכמות התקנים המינימאלית הנדרשת לצבא לא תיפגע.


מקווה שהתוכנית ברורה ושעניתי על כל השאלות, תגובות ושאלות נוספות אתם מוזמנים לכתוב כאן בבלוג או בדף הפייסבוק שלי

http://www.facebook.com/pages/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%9B%D7%94%D7%9F/198836560236978.

נכתב על ידי אלעד כהן , 8/7/2012 04:17  
הקטע משוייך לנושא החם: החוק לשוויון בנטל-או חרדים לצבא או לא?
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  אלעד כהן

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , חוק ומשפט
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלעד כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלעד כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)