הסכסוך ערבי - ישראלי הוא נושא מאוד חלוק בדעות. ימנים או שמאלנים, אוהבי ישראל או שונאיה ועוד דעות רבות,
אתמול הגיע אלינו לבית הספר ערבי ציוני. תופעה שלא הייתה מוכרת לי באופן אישי. הוא נולד בעזה וחיי עם הוריו שונאי יהודים ורוצים להשמיד את מדינתינו הקטטונת. בגיל 17 הוא הצטרף לשב"כ מפני שרצה לדעת מה באמת מסתתר מאחורי ה יהודים.
הוא השתתף בכמה וכמה חיסולים של בכירים בארגוני טרור וכיום חיי בישראל.
כשסיפר את סיפור חייו הוא אמר "חשוב ללמוד ערבית כדי להכיר את ה אוייב".
משפט זה יכול להיות נכון לאנשים מסויימים ולא נכון לאנשים אחרים.
בכיתה שלי ישנה דעה מאוד ברורה לגבי הנושא הזה והיא שאנחנו צריכים להחזיר את השטחים ה"כבושים" ושישראל היא מדינת כלל אזרחיה, שצריך לעשות שואה לחרדים וכל מיני דעות שמאל קיצוניות מגוונות. אני בתור אדם שמאמין בשלום ורוצה שהסכסוך הזה יגמר כבר לא רואה בזה כפתרון אידיאלי.
אני חושבת שבכדי לפתור את הבעיות שלנו עם אנשים אנחנו קודם כול צריכים להיות ריאליסטים.
לערבים יש המון מדינות : ערב הסעודית, מצרים, סוריה, ירדן, לבנון, תימן, עומאן, עיראק ועוד כ- 13 נוספות.
ליהודים לאומת זאת יש מדינה אחת וקטנה: ישראל .
לכן אנחנו היהודים צריכים לחיות בה בכיף ובלי סכנת חיים של פצצות באמצע הלילה ומחבלים מתאבדים במקומות הומי אדם.
והפתגם של חז"ל - "איזהו העשיר - השמח בחלקו!" בדיוק מתאים!
זה נכון ש- 95% (3486500 אנשים) מהערבים לא נמצאים בארגוני טרור שרוצים להשמיד את ישראל ושכל העולם יהיה מוסלמי, אבל יש בניהם 5% (183500 אנשים) שכן חושב כך ויעשה הכל כדי שזה יתקיים.
אז לפני שאנשים מתחילים לתייג את עצמם כאוהבי אדם, הומניים וכל זה תראו באמת מה קורה במדינה הזאת.
כינוי:
bonne vie
בבלוג זה
בכל הבלוגים
