היום סבא <3 סיפר לי סיפור.
שהגיע לארץ ממחנות העקורים בקפריסין, הוא עבד בנגרות.
איתו עבד איזה איש שהיה ניזון מרכילות.
הוא היא מגיע אל סבא ואומר לו...
"שמע ההוא אמר עליך כך וכך..."
ומחכה בצד כדי לראות שסבא יתעצבן, ויסתכסך עם חברו.
האיש המרכל היה ניזון מזה, נהנה לראות שלא טוב לאחרים.
סבא , איש חכם ,מה שנכנס לו לאוזן אחת ,הוא הוציא מהאוזן השנייה.
וזאת בכדי לא לשמוע את אותם דברי רכיל. ולתת מזון לאיש הרע.
כמו שסבא אמר:
שבאים לרכל באוזניך....
אל תשאל: " מה אמרו עלי " מי אמר עלי"....-
תתבונן בפני המרכל,ותשאל מי הוא זה שמעביר לך את דברי הרכילות!.
באיזה מזון הוא מנסה לאכיל אותך...?
סביר להניח שברעל!
מידת הגאוה.
מידת הגאוה היא הגורם העיקרי ללשון הרע.
הרואה את עצמו כחכם וחשוב וכל האחרים הם שפלים בעיניו,
בא בקלות לידי זלזול ופגיעה בכבוד זולתו.
יתר על כן,הגאותן מקנא תמיד בהצלחותיהם של אחרים, ולכן הוא מחפש את מגרעותיהם כדי שיוכל לנגחם ולהמעיט בכבודם.
אז בכדי להמנע מזה, בואו נוריד את האף קצת למטה! (ללא התערבות כירוגית, אין צורך בפלסטיקאים)
"קשה עוון לשון הרע מעוון שפיכות דמים" -
רוצח שהרג את הנפש- הרג אדם אחד!
על כן חמורה לשון הרע, כיוון שהיא הורגת שלושה בבת אחת!- את המדבר, את השומע ואת האיש שעליו היא נאמרה.