אגרופי היה נעול והכיתי בחוזקה בשק האיגרוף.
"היי ג'ונס." אמר ג'רדן בירידה מהסקייטבורד.
ג'ונס, אמה ג'ונס. אחת כזאתי שהבנות קוראות לה טום בוי, לא יפה, אוהבת איגרוף
ובנים? כולם סביבה.
אני אוהבת פעלולים והכל, אבל הכי אני אוהבת? את הצד בי שאף אחד
לא מכיר, הצד שבי אני רגועה ושלווה, שרה.
"היי ג'ר." קראתי אליו, ככה אני קוראת לו.
"מה את עושה פה לבד?" שאל וגיחך.
"אני? כלום. מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו והתקדמתי
אליו.
"רבתי עם ההורים." אמר וצחק.
"שוב?" נכנעתי לצחוקו המדבק.
"תראי קניתי סקייטבורד 7, זה שיצא בשבוע שעבר ורצינו
לקנות זוכרת?" אמר וחייך.
"לא נכון! תן לנסות." אמרתי והרמתי את הסקייטבורד.
"קטלני!" התלהבתי לאחר שסיימתי להקיף את המחסן.
"טוב אני צריכה ללכת." מלמלתי והרמתי את התיק.
"ביי." אמר ונתן לי חיבוק.
הגעתי אל בית החוף המוסתר בין העצים והלכתי להכין לי שוקו.
"הצילו! הצילו!" צעקות נשמעו מהים.
רצתי למרפסת וראיתי נער טובע.
יצאתי מהר החוצה ואם אופנוע הים שלי חילצתי אותו והתיישבנו על
החוף.
"היי, אתה? אתה נושם?" שאלתי אותו והעברתי את ידי על
פניו.
עיניו נפקחו והוא הסתכל עליי.
"אני בגן עדן?" שאל וגיחכתי.
"מצחיק. יאללה עפתי." אמרתי אליו וניכנסתי חזרה
לבית.
You know that I'm a crazy bitch
I do what I want when I feel like it
All I wanna do is lose control
But you don't really give a shit
you
don't let it go let it go with it
cause you're fucking crazy rock'n'roll
http://www.youtube.com/watch?v=ZeEAwOiZSa4&feature=player_embedded#!
סיימתי לשיר ומחיאות כפיים נשמעו מאחוריי.
"עוד פעם אתה?" שאלתי בגלגול עיניים.
"את שרה מדהים." התקרב אליי.
"תודה, אתה צריך ללכת עכשיו." אמרתי לו והתרחקתי.
"למה?" הוא שאל.
"אסור לך להיות פה." אמרתי לו והחזרתי את כוס השוקו
למטבח.
"מי אמר?" עקב אחריי.
"אני, רק לי מותר להיות פה." הנחתי את הכוס והלכתי
בחזרה אל הסלון.
"את לא יכולה להחליט דבר כזה." עקב אחריי לסלון.
"אסור שיראו אותי, אתה מבין?" קולי היה נשמע מפוחד.
"למה?" עושה את עצמו לא מבין.
"זה לא היה צריך לקרות! לא הייתה צריך לשמוע אותי."
התיישבתי בספה מבולבלת וחוששת שהוא יספר.
"למה אסור?" היה מסוקרן יותר.
"כי זאת לא אני, מבין? עכשיו בבקשה לך." אמרתי לו
וקמתי לפתוח את הדלת.
"אני הולך ואני יחזור מחר." הוא אמר ויצא.
נשפתי לרווחה והלכתי לחדר כלי המוזיקה לקחת את הגיטרה.
"בוקר טוב!" קראה אימי פותחת את התריסים.
"אמא! שבת!" צעקתי אליה.
"בסדר אנחנו הולכים לבית חוף, מפיק בא לבדוק אותך." היא אמרה וליטפה את
ראשי.
"לא אמא! אמרתי לך שאני לא הולכת לעשות את זה."
אמרתי וקמתי מהמיטה.
"צאי!" ציוויתי עליה.
"תנסי פעם אחת." החזיקה בידי.
"החיים שלי לא יחזרו להיות חיים רגילים אחרי שאני יעשה את
זה. אני יבוא בשביל לא לעשות פאדיחות, אבל אנחנו נסנן אותו." אמרתי והיא
יצאה.
התיישבתי על המיטה באנחה ולקחתי את היומן מתוך הכרית.
'שוב הם עשו את זה. הם רוצים בזה שאני יהיה מפורסמת. אני בחיים
לא יעשה את זה, אנשים ינצלו אותי, אני מעדיפה את המצב כמו שהוא.'
הכנסתי בחזרה את היומן והלכתי להתלבש.
"הכל מוכן?" אמא שאלה והביטה במראה.
"כן." גילגלתי עיניים והתיישבתי בסלון.
"שלום! אני דניאל." נכנס איש עם שיער בצבע בלונד ועניבה.
"שלום." הוריי ענו לו ואני רק רציתי לברוח.
"בואי חמודה תשירי לי את השיר הזה, מכירה?" הביא לי
דף עם מילים.
הנהנתי והתחלתי לשיר.
I
was thinkin about her, thinkin about me.
Thinkin about us, what we gonna be?
Open my eyes, yeah; it was only just a dream.
So I travel back, down that road.
Who she come back? No one knows.
I realize, yeah, it was only just a dream.
http://www.youtube.com/watch?v=PT8gcZh_42w&feature=my_watch_later_videos&list=WL8E320AAA2CF50038
סיימתי לשיר וחיכיתי לתשובה גרועה, כמו שתמיד אומרים.
"זה מדהים! הקול שלך מדהים! אנחנו מתחילים לפרסם אותך!
בואו נחתום על חוזה." קפץ האיש והתיישב בסלון עם ההורים שלי.
"לא!" הנחתי את ידי לפני שאבי חתם על החוזה.
"אני לא חושבת שאני מוכנה לכל הפפרצי והדברים האלה."
אמרתי והשפלתי מבט.
"אז מה נעשה?" שאלה אימי בעצב.
"אני חושב שיש לי כמה רעיונות." אמר האיש ומבטו
הלחיץ אותי מעט.
"זהו! את מושלמת ככה וגם לא מזהים אותך!" אמר האיש
והיה מרוצה ממה שראה.
[מעכשיו הסיפור הולך להיות דומה לסדרה אנה מונטנה, אבל יותר
מעניין. יותר מכות והכל.]
לבשתי עליי פאה בצבע חום גלי ופוני לצד.
"אתה בטוח?" שאלתי אותו ובחנתי את עצמי מול המראה.
"אני בטוח ב100 אחוז, אשלי אולסן." אמר וחייך.
"תודה." מלמלתי.
"עכשיו חוזה." אמר האיש וההורים הלכו לחתום ואני
הורדתי את הפאה.
"בוקר טוב מתוקה." ליטפה אימי את ראשי.
"אל תקראי לי מתוקה." סיננתי אליה וקמתי להתלבש.
אימי השפילה מבט ויצאה מהחדר.
-צלצול פלא'-
"הלו?" עניתי בעודי הופכת את החולצה.
"היי מאמי איפה את?" שאל אותי ג'רדן.
"בבית הרגע קמתי." אמרתי וזרקתי את חולצתי על המיטה.
"כולם הולכים למחסן, את באה?" אמר אליי.
"ברור." אמרתי וחייכתי.
"יופי עוד חצי שעה אני בא לאסוף אותך." אמר וניתקתי.
התלבשתי והתארגנתי ואחרי חצי שעה הייתי מוכנה.
"הגענו." חייך ג'רדן וירד מן האוטו.
ירדתי אחריו וניכנסנו.
"ג'ונס!" צעק זאק ונתן לי כיף.
"הרבה זמן לא התראינו." אמר וחייך.
"מי בא היום?" שאלתי.
"דיימן כריס וקייל." אמר זאק והתיישב במקומו.
"היי ג'ונס כאן!" צעק קייל ורץ לכיווני.
"מפתיע אע?" שאלתי וגיחכתי.
"לא ממש, ציפיתי שמישהו נורמלי יהיה כאן." נעץ את
מבטו בכריס.
"אתה חייב לפתוח את זה נכון?" שאל כריס והתקרב אליו
במבט מוזר.
"אני אמרתי לך לא לספר אבל אתה הורס הכל!" צעק כריס
והחטיף לקייל אגרוף בפנים.
קייל נחט על הרצפה וחבטת
הבום נשמעה בכל המחסן.