~דנה לוי, בת 15 וחצי. גרה בישראל, יש לי שיער בצבע בלונדיני
מטולטל ועיניים חומות. אני אוהבת לרקוד ולהשתגע ממוזיקה ואני גם מאוד אוהבת ים.
החלטתי לדבר עם ההורים שלי והם הסכימו, אני עכשיו בדרכי לנמל חיפה, לצאת להרפתקה
בכל העולם בספינה אחת שתספק לי כפנימייה.~
'ספינת התיירים
ופנימיית אכטיב תצא מהנמל בעוד 10 דקות, הנוסעים מתבקשים לעלות על הסיפון.' אמרה
הכריזה וניפרדתי מהוריי.
"אנחנו
נתגעגע." אמרו ודמעה זלגה במורד אפה של אימי.
"אל תדאגי אני
יהיה בסדר שם." אמרתי וחיבקתי אותה.
"להתראות גוזל
שלי." אמר אבא וחיבק אותי.
"אני כבר לא
גוזל שלך." חייכתי והוא נישק אותי במצח.
"בשבילי את תמיד
תהיי הגוזל הקטן שלי." חייך וחיבקתי אותו שוב.
"ביי."
נופפתי לשלום ויצאתי לי עם המזוודות לעבר ההרפתקה הכי גדולה בחיי.
הכניסו אותנו לאולם
האירועים הגדול של ספינת התיירים אכטיב.
התיישבתי באחד
הכיסאות וחיכינו שמנהלת בית הספר תעלה.
לפתע אישה בעלת חליפה
ורודה ועניבה בצבע לבן מעוטרת בפסי זהב ונעלי עקב ורודות עלתה על הבמה.
"שלום
תלמידים," אמרה המנהלת ובדקה את המיקרופון עם אכן שומעים אותה.
"שלום."
ענינו פה אחד כל תלמידי בית הספר הימי אכטיב.
"זה כל החוקים
שעלינו להקפיד בעודנו לא בארץ ושטים בים, אני ברורה?" שאלה המנהלת.
"כן המנהלת
ברוריה." אמרנו ביחד שוב.
"עכשיו
חדרים." אמרה והקריאה רשימה לפי חדרים.
"החדרים מחולקים
ל4 ילדים בחדר, בנים ובנות לחוד." אמרה והתחילה לאמר שמות.
"שיר ירושלמי, מאיה
אברמוביץ' , פז כהן ודנה לוי." אמרה את החדר האחרון, החדר שבו אני יהיה.
ילדה אחת מהחדר לקחה
את המפתח וקמנו כולנו והלכנו לחפש את החדר.
"זה נראלי
כאן." עצרתי אותן ליד דלת כסופה עם מספר החדר שלנו.
"כן זה כאן.. "
אמרה וחיכתה שאני אגיד את שמי.
"דנה." חייכתי חיוך מבויש.
"שיר." אמרה חייכה אליי בחזרה ופתחה את הדלת.
כל אחת מצאה את מקומה, אני אהבתי להיות למטה כי יש לי פחד גבהים.
זיהיתי את שיר במיטה למטה שמולי.
"אני פז." ירדה הילדה שישנה מעליי מהמיטה והתיישבה ליידי על מיטתי.
"אני דנה." חייכתי אליה.
"ואת?" שאלנו ביחד את הילדה שישנה מעל שיר.
"אין לי שם." אמרה והסתמסה עם מישהו.
"טוב." מילמלתי.
אירגנו את כל הדברים בארונות.
כשסיימנו לארגן התיישבנו על המיטה שלי אני שיר ופז.
"שמעתי שיש מועדון פה בפנימייה של כל התלמידים בזמן החופשי, רוצות לראות מה זה?" אמרה פז בהתלהבות.
"כן בואו נלך." אמרתי וקמנו.
"את רוצה להצתרף?" שאלנו את הילדה בלי שם.
"לא, לכו מכאן." צעקה ויצאנו החוצה.
הגענו למועדון הזה, הוא דווקא דיי נחמד.
לפתע שמענו צעקה מרחבת החדרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
