דֵעַ-א-קטואליה: חץ או פרח

80

השבוע מלאה שנה לבלוג. פיספסתי את היום שבו הופיע כאן כנראה הבלון האדום, כי אני בדרך כלל מבקר כאן אחת לשבוע.

80 פוסטים כ 800 תגובות. קבוצה צנועה של קוראים נאמנים. הבלוג היה מועמד בקטגורית האקטואליה לגולדן בלוג 2012. שלוש פעמים במומלצים. אבל אם אשווה לבלוג השני שלי - חשיבה חופשית - הפופולריות של זה צנועה הרבה יותר.

את הבלוג הזה אני כותב מתוך צורך להוציא קיטור. לצערי החיצים כאן היו רבים מהפרחים. האם הם מגיעים לידיעת מי שאליהם מיועדים? אינני בטוח, וודאי אינני יודע. למרות שהפוסטים מתועדים במנוע החיפוש של גוגל, ואני מקפיד להכניס כל הנושאים והאישים המוזכרים ברשימת הקטגוריות של הפוסטים.

אז לסיכום, סתם בלוג צנוע. מקבל מחמאות מהנהלת ישרא-בלוג, אבל פחות מהקהל. אבל אני מאוד מעריך את קהל הקוראים והמגיבים שלי.

אז לכבוד היומולדת (הפעם ללא חיצים) ארים כוסית לכבודכם.

79

כולם ראו את החנווני הצוחק הזה לאחר הפסיקה של הבג"צ לסגירת בתי העסק בתל אביב בשבתות, חגים, ומועדים.

וכי מישהו הכריח אותו לפתוח את הקיוסק, פיצוציה, מרכולית (מה שזה לא יהיה) שלו בשבת? המרושע הזה כואב לו שאחרים פתוחים בשבת? אני לא ארוויח וגם אתם לא - זה מה שעומד מאחרי הענין. אבל אני לא מתפלא על הפסיקה הזו. מה חשבתם, שהשופט העליון רובינשטיין, חובש הכיפה, יפסוק אחרת? סטטוס קוו, לא סטטוס קוו - בישראל הוא חד כיווני.

נכון, קיים חוק עזר שנכפה על ידי משרד העבודה שנשלט שנים רבות על ידי ש"ס. ונשלחו גויים של שבת לאכוף את החוק והטילו קנסות. ובעלי עסק היו מוכנים לשלם את הקנסות ולעבוד. ונתעלם מכך שאם פקחים יכולים לעבוד בשבת כגויים, מדוע אחמד ויוסוף אינם יכולים לעבוד בעסק כגויים של שבת? צביעות גבירותי ורבותי, צביעות.

אז נכון שישנה בעיה עם חוק העזר הקיים ופתיחת עסקים בשבת. ולכן צריך לשנות אותו. מי שרוצה לנוח בשבת שינוח. ומי שרוצה לפתוח עסק שלא יעשה זאת כעבריין. אפילו במדינות קתוליות כך זה עובד בימי ראשון.

אבל עד שישונה החוק, אסב את לבך מר אליקים רובינשטיין הנכבד, למשהו שאתה מתעלם ממנו. גם בתי כנסת יכולים להחשב כעסק לכל דבר. כי יש שם רב וגבאי וחזן שמקבלים משכורת חודשית ועובדים בבית הכנסת בשבתות, חגים ומועדים. ואפילו ביום כיפור הקדוש. אני לא צוחק. הם עובדים קשה. וכי השתחוויות תזזיתיות, אגרופים על החזה, קידות, והתנדנדות כמו לולב אינן עבודה פיזית? בתור ביולוג אני יכול לומר לכם, שהקלוריות ששורפים המתפללים עולות בהרבה על מספר הקלוריות שאני שורף בעבודה בשבת במשרדי ליד המחשב. אפילו המתפללים קוראים למה שהם עושים עבודת אלוהים ועבודת קודש ולמה שעושים האחרים עבודת אלילים.

ובבתי הכנסת, כמו בבתי עסק, מתגודדים בחוץ אנשים המפריעים למנוחת השכנים. ומתוך בתי הכנסת בוקעים קולות תפילה רמה וזמירה קולנית שמפריעות לשנת השבת של השכנה ממול. ואם אלה מגיעים לאלוהים, וודאי שמגיעים לשכנים. אז לפי פסיקתך מר רובינשטיין, גם בתי כנסת צריכים להסגר בשבת. 

יואילו נא בני ישראל הדתיים להתפלל בביתם. מה אי אפשר? וגם אפשר שאחד המתפללים יזמין תשעה מחבריו לביתו. והרי לכם מנין כשר למהדרין. ואשתו תגיש למוזמנים נתחי דג מלוח ורקיקים להחיות את נפשם.

אם כבר תל אביב עיר של הפסקה, אז הפסקה עד הסוף!

ויואיל הבג"צ להטיל איסור קיום המילה בשבתות, חגים וביום כיפור. כי המוהל עובד בשבת. ושיואיל הבג"צ להטיל על המוהל חובת רישום קבלה, חשבונית, מס הכנסה ומע"מ על השקלים שהוא מקבל מתחת לשולחן.

ויואיל הבג"צ לפסוק הדבר גם על כל ההכנסות השחורות של הרבנים בחופות. ויואיל הבג"צ לחייב בתי הכנסת במס את כל גביות X-חי שקלים מהעולים לתורה. מה זה לא עסק?

יש מישהו שמתנדב לעתור לבג"צ בעניין?

אז היום לילה לבן בתל אביב. לילה לבן לפני הרבה לילות שחורים.

***

ואת ח"כ מירב מיכאלי. מדוע את תומכת בסגירת בתי עסק בשבת? חזרת בתשובה? או אולי את כבר פוזלת לחכ"ים החרדים שיעזרו לך בבוא היום להפיל את הממשלה?

ומדוע לדעתך מירב כולם במדינה צריכים שיום המנוחה בשבת יהיה משותף לכל תושבי המדינה? מוחמד ובשיר צריכים לנוח ביום המנוחה שלך בשבת? וכי אבות אבותייך בגולה לא פתחו עסקים בימי ראשון? פויה, לא מתאים לך. 

תוספת עריכה

הפוסט לא מיועד להרגיזכם רעיי הדתיים. וודאי תאמרו שאני פוגע ברגשות שלכם. אבל לא ראיתי שקמתם נגד דברי השטנה של הרב עובדיה יוסף בדרשות שלו ובאירועים פומביים, כנגד החילונים הרשעים - שפוגעים ברגשותי. ולא כנגד דרעי, ישי, ורבנים אחרים ספרדים ואשכנזים כאחד, שפוגעים ברגשותיי חדשות לבקרים. וגם לא כנגד פּוּלסוֹת דֶנוּרוֹת כנגד רבין ושרון. הגיע הזמן לומר לכם בפרצוף את מה שאנחנו חושבים על הרבנים שלכם, ללא כחל ושרק. 

אני מוכן לכבד את השבת שלכם ושאתם תכבדו את עונג השבת שלי. אנא חיסכו תגובתיכם הזועמות. זו עדיין מדינה חופשית עם חופש דיבור. לא אתייחס לתגובות אנונימיות, לנאצה לא עניינית, ולניבולי פה. הן פשוט תעלמנה.

78

אתוודה בפניכם שהשבוע קצת נמאס לי לכתוב כאן, ראשית בגלל מה שאירע ותואר כאן. וגם משום שבבלוג הזה יש מידת עניין קטנה יחסית להשקעה. הבלוג אינו מגיע מעבר לקבוצה מסוימת של קוראים קבועים, אלא אם הגיע למומלצים. לא שאני מזלזל בקוראי הקבועים והנאמנים. אבל זה שהפופולריות של הבלוג היא לא משהו, מעורר בי שאלות לגבי המשך קיומו או הפורמט שלו. אבל אני מניח שאמשיך לתת לו לרוץ עוד זמן מה. גם לא אתן למצב רוח רגעי לעשות החלטות.

השבוע הרבה מאוד דברים הרגיזו אותי: מצב ניהול עתודות הגז שלנו - שהן למעשה רכוש כלל אזרחי המדינה, אבל הממשלה מנהלת את העניין כרכושה הפרטי.

וגם התמונה של יאיר לפיד המחייך בחיוך יהיר על דוכן הכנסת בדיון על הגזירות הכלכליות שלו.  נראה לי שחיוך כזה הוא המסמר האחרון שהוא זקוק לארון המתים שלו. ומרגיזים אותי כל מיני דנונים פּישֶרים. וממש בא לי להתנתק מטלוויזיה ועיתונים.

ובכלל יש כאלה שהטיבו ממני להסביר מדוע אנשים שפלים כמו ח"כ הרב אייכלר - אינם שייכים בעיניי לחלוטין לעם שלי. אני מתבייש באנשים כאלה. אני סולד מאנשים כאלה. חייבים להוקיע אנשים כאלה (גם אם הם רבנים או חברי כנסת. מה היו עושים לחברת כנסת חנין זועבי על דיבורים כאלה. לה אסור ולו מותר?). סגנון דיבורי אינו כמו של זהבי העצבני - אבל כל מילה בכתבה שלו היא סלע. ראו והאזינו  כאן. ואפילו אצטרף לזהבי שהח"כ הרב אייכלר הוא חלאה אנושית. אם באמת היה מאמין באלוהים - לא היה אומר דברים כאלה.

נראה לי שאני צריך להרגע עד שאכתוב את הפוסט הבא.