מוצאים את עצמם מונעים מכל מיני גחמות (כי זה הזמן להיות מתעמלת אמנותית כמו שרצית בגיל 6), מאשימים את כולם חוץ מאת עצמם (אמא לא חיבקה אותי בילדות) ופשוט מעבירים יום ועוד יום באומללות, אבל אומללות מהסוג הרע. אומללות שנובעת מעצלנות. עצלנות לשנות, לפעול, לחשוב, לעשות, אפילו לא בשביל אחרים.. אלא רק בשבילם.ברור לי שלא כולם אותו דבר, שיש נסיבות, שהכי קל לשפוט.. אבל מצאתי את עצמי תוהה, האם האנשים האלו חושבים שהם כישלון? אבל רגע, מה זה כישלון בכלל?
אפשר לומר שכישלון זה בעצם חוסר יכולת להצליח במטרה שהצבת לעצמך.
חלקם באמת נכשלו, אבל חלקם לא, כי הם לא מציבים לעצמם שום מטרה. מצד שני, האם לא להציב מטרה בכלל בחיים זה לא כישלון?
וחוץ מזה, יכול להיות שאני חושבת שהם כישלון - אבל הם חושבים שהם נורא מוצלחים. כמו שיש אנשים שחושבים שאני נורא מוצלחת,
אבל אני חושבת שאני בעצם כישלון.
אני כישלון כי אני לא עומדת במטרות שאני מציבה לעצמי.
אני לא רוצה להגיע לערש דווי, או סתם לנקודת אל חזור בחיים (ילדים וכד'), להסתכל אחורה ולגלות שבזבזתי שנים נרחבות מחיי בעצבות, או יותר גרוע מזה - באומללות שנובעת מעצלות. זה הכי גרוע. הכי מאכזב. אני לא רוצה להיכשל.
גם אם זה לא בעיני אחרים,
גם אם זה בעיני עצמי.
אולי הגיע הזמן להודות בזה, שיש לי בעיה. שיש לי הפרעות אכילה וגם OCD (הפרעה טורדנית כפייתית).
לחץ וחרדה גורמים לי לרצות לאכול, והרבה. בעצם, כל דבר שהוא לא בלו"ז שתכננתי לעצמי יום קודם ומוציא אותי מ100% שליטה גורם לי לרצות לאכול. יש אנשים שצועקים, שמרגישים עצבניים, אני מרגישה רעב. בור בבטן. שכל האוכל שבעולם לא יסתום. וזה הולך להיות ככה לתמיד.
אולי הגיע הזמן להבין שאני צריכה לטפל בסימפטומים, שזה חסר משמעות ולא רלוונטי להבין ממה זה נובע, הכי חשוב להבין במה זה בדיוק מתבטא. ובעיקר איך מתגברים על זה.
אני לא מתכוונת להגיע לגיל 31 ולמצוא את עצמי מנסה למצוא כלים איך להתמודד עם בעיות לראשונה בחיי, אני לא מתכוונת לתלות כל דבר בזה שהתעללו בי בילדות ושהייתי ילדה שמנה, אני לא מתכוונת להרוס לעצמי את תהליך ההרזיה והשינוי שלי בגלל שאני לא יודעת להתמודד עם אכזבות כי חייתי בבועה כל כך הרבה שנים ועכשיו אני הופכת כל בעיה לאוכל.
אין סיכוי.
יש מטרה מרכזית, מרכיבות אותה מטרות קטנות וקצרות טווח.
אני צריכה למצוא את הכלים שיעזרו לי להתמודד ולהפסיק לאכול על כל בעיה.
התחלתי לחפש.
המשך יבוא..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
