מה עובר לי בראש

אתמול (יום ראשון) משהו קרה שקצת הקפיץ לי את הדופק. אני לא מדברת על ריצה פתאומית או תאונת דרכים, אלא חיוך של מישהו.

ישבתי לי באוטובוס וכרגיל חיפשתי מישהו מעניין לדבר איתו. הבטתי לימיני וראיתי מישהו צועק לתוך אוזניית בלוטות, הבטתי לשמאלי וראיתי מישהי מנסה להרדים את הבת הקטנה שלה וכשהסתכלתי קדימה ראיתי מישהו עם החיוך הכי יפה בעולם. בחיי. לרגע לא הצלחתי להוריד ממנו את העיניים, הוא עמד שם עם החיוך הזה מלא בשיניים לבנות והעיניים החומות הכהות ואני פשוט בהיתי בו. הוא כנראה שם לב לזה, כי כמה רגעים אחר כך הוא כבר עמד לידי והתחיל לדבר.

אני לא זוכרת בדיוק על מה דיברנו, חוץ מכמה דברים קטנים על מוזיקה (הוא לבש חולצה של גרין דיי) ומשהו אחר על בעיית האוטובוסים בירושלים. אבל אני זוכרת שהיה לו קול יפה כמעט כמו החיוך שלו. לפני שירדתי מהאוטובוס הוא ביקש את המספר שלי, נתתי לו אותו ועכשיו אני מחכה שיתקשר.

אני לא יודעת אם אני מאוהבת או לא, אז כדי לפתור את זה (וכי אני יודעת שיש פה אנשים שיסקלו אותי אם לא אדבר על סקס), אני הולכת להרים טלפון לידיד כדי לראות אם הוא עסוק. אני כבר יכולה להרגיש את המכות בתחת...