מה עובר לי בראש

אני מרגישה שלאחרונה קצת הזנחתי את הבלוג, אז לפני שבת אני רוצה לספר לכם משהו שקרה השבוע כמה פעמים ומאוד מציק לי.

ביום ראשון בערב קיבלתי טלפון ממספר שאני לא מזהה, משהו שדי נורמאלי כי אני לא תמיד שומרת מספרים. בצד השני של הקו היה מישהו שאמר שקוראים לו אביתר (שם בדוי). ככשאלתי אותו איזה אביתר, הוא ענה "נו אביתר, מיום שלישי האחרון". ביום שלישי שבוע שעבר באמת הייתי עם כמה ידידים בדירה של אחד מהם, אבל לא היה זכור לי השם אביתר. מצד שני היה שם מישהו שעד היום אני לא זוכרת את השם שלו, אז חשבתי שאולי זה הוא. אני זכרתי שההוא שלא זכרתי את השם שלו הוא מישהו מאוד נחמד, ולכן הסכמתי להפגש איתו באותו הערב. אבל, כשיצאתי החוצה והסתכלתי בצד של הנהג ברכב שבו הוא נסע, גיליתי שאני לא מכירה אותו. מיד שאלתי אותו מי הוא ואיך הוא השיג את המספר שלי. מסתבר, שמישהו שהייתי איתו נתן לאביתר את המספר שלי. הוא אמר לו שאני בחורה ששווה להיות איתה. מצד אחד מאוד הוחמאתי, כן זה החמיא לי שהוא חשב שאני טובה מספיק כדי להמליץ עלי לחבר. מצד שני, אני מאוד מאוד כעסתי. זה לדעתי משהו שמוריד מהערך שלי, ככה להעביר את המספר שלי כמו שממליצים לחבר על מסעדה.

הבעיה היא שהעניין הזה חזר עוד פעמיים השבוע. אבל אני רוצה לספר לכם מה קרה ביום רביעי. ביום רביעי שוב קיבלתי טלפון ממישהו שאני לא מכירה. רק שהוא לא התנהג כאילו הוא מכיר אותי. הוא הציג את עצמו יפה ואמר שהוא עבר ברשימת אנשי הקשר שלו ונתקל בשם שהוא לא מכיר, השם שלי. התחלו לדבר ולנסות להבין איך הוא קיבל את המספר שלי ולאט לאט עברנו גם לנושאים אחרים, יותר רגישיים. יש לנו המון במשותף, שנינו ילדים להורים גרושים ולשנינו יש הפרעות קשב וריכוז. דבר הוליד דבר, וקבענו להפגש ביום שני הבא.

לשם שינוי אני רוצה לסיים עם הודעה מאוד חשובה (שלא קשורה לקונדומים), אל תעבירו מספרים של ידידות! אלא אם כן היא מבקשת שתשדכו לה מישהו.

שבת שלום קוראים חביבים, תישנו תאכלו ותעשו אהבה, והכל תעשו בצורה מוגנת.

נ"ב

לגבי הבחור הנחמד שפגשתי באוטובוס, הוא לא התקשר.