מה עובר לי בראש

בחיים שלי היו לי המן כינויים. מעט מאוד מהם היו קשורים לשם שלי. שמות כמו ג'ינג'ית (אלוקים יודע למה, אני אפילו לא ניראית ג'ינג'ית), סוויטי, קיד, את-שמה-עם-הצמה-והכובע, מותק וכפרה-עלייך-נשמה-שלי. מכל הדברים שאי-פעם קראו לי, אני תמיד שנאתי את השם "בובה". זה מזכיר לי את ה"בייבי" של הסוונטיז-ניינטיז. שנאתי את זה, עד היום.

היום, בדרכי הביתה מהאוטובוס עברתי ליד אופנוען. כמו כל בחורה נורמאלית, יש לי חולשה לאופנוענים. אז חייכתי וקרצתי קריצה קטנה, סתם כדי לשמח אותו ולשעשע אותי, כי חיוך יכול לשנות את כל היום. במקום להמשיך לנסוע לאן שהוא לא היה אמור להגיע, הוא עשה פרסונת ועצר לידי. ציפיתי שישאל איך מגיעים לרחוב מסויים, אבל הוא רק אמר "היי בובה, אפשר להכיר?". טיפשי נכון?אבל אני אחת שנישבת בקסמו של כל אחד שיועיל בטובו לחייך אלי. יש לי דייט לנר ראשון של חנוכה (מוצ"ש למי שלא יודע)!

סוף שבוע נהדר קוראים וקוראות יקרים שלי. ואם לא אספיק לכתוב עד אז, חנוכה שמח!

שימרו על עצמיכם שם בחוץ. הפלה זה עסק לא נעים.