מוקדש לנועמי, שבחיים לא יקרא את זה.
אתמול בלילה חלמתי עליך. הייתי בעיר, הסתובבתי לבד, ופתאום ראיתי אותך. ישבת שם עם הסוודר ההודי שלך, ההוא שאתה שומר למסיבות טבע, ועישנת עם כמה חברים. לא זיהיתי אותם, ואתה אפילו לא ראית אותי. המשכתי ללכת ופגשתי אותו, את החבר שלך שלא הפסיק לזיין אותי גם כשהייתי חצי מעולפת ובכיתי שיפסיק, הוא חייך את החיוך העקום שלו והמשיך ללכת. הגעתי לתחנת אוטובוס שכבר לא קיימת, ואתה ישבת שם. היית בלי חולצה והשערות חזה הדלילות שלך התבדרו ברוח. תפסת אותי בחיבוק חזק והתחננת שאסתיר את הבאנג שלך בתיק שלי. אפילו בחלום אני לא יכולה להתנגד לך. נתת לי נשיקה על הלחי, משהו לא מחייב, ומכה קטנה על התחת ונעלמת. המשכתי ללכת. ראיתי חבר אחר שלך, ההוא שאוהב להשאיר סימנים על בחורות, ביקשתי ממנו ללוות אותי הביתה כי אני מפחדת להיות לבד בחושך. אבל בדיוק כשהוא הושיט לי יד, הופיעה ניידת משטרה ופתחה לי את התיק.
בגללך, בחלום, אני וחבר שלך ישבנו בכלא עד שהתעוררתי.
אם זה היה אחד החלומות הכי הזויים שלי, למה התעוררתי עם חיוך?
יום טוב יקיריי, שתו תה, קחו מטרייה, התכרבלו בפוך עם בן/בת זוג ואל תשכחו אמצעי מניעה.