מה עובר לי בראש

היום גיליתי משהו חדש. עד היום חשבתי שאני מצליחה לסובב את כולם על האצבע הקטנה שלי בזכות המחשוף. אני לא רוצה להשוויץ או משהו, אבל יש לי מחשוף דיי שווה. מסתבר שטעיתי. אני מצליחה לקבל בדיוק את מה שאני רוצה וצריכה בזכות עצמי.

היום הייתי צריכה לסוע לתל-אביב (איכס, איכס ושוב איכס) בשביל כל מיני דברים. כשבאתי להוציא את הסוודר השחור האהוב עליי מהארון נחרדתי לגלות שהוא לא שם. חיפוש מהיר בסל הכביסה הראה ששותפתי לקחה אותו אתמול וכניראה לבשה אותו למדורה, כי הסוודר האהוב שלי הסריח. למזלי יש לי עוד סוודר שחור, רק שהוא קצת גדול עליי ובעל מחשוף בני-ברק. במילים אחרות, לא כזה סקסי. עם גופייה מתחת ופוש-אפ מתחת לזה, הצלחתי איכשהו להחזיר קצת את מבנה הגוף שלי שהטשטש.

למי שעדיין לא הבין, אני לא אוהבת את תל-אביב. העיר הזאת גדולה ומלאה בדרכים ללכת לאיבוד. מה שיותר נורא, תמיד אני צריכה ללכת למקומות שלא שמעו עליהם. אמרתי לעצמי ככה: "בדרך כלל את יכולה להסתמך על אנשים, כל בחור ירצה לעזור למישהי עם מחשוף נאה. הפעם תרגישי איך זה לקבל עזרה כי ביקשת.".

אנשים אשכרה עזרו לי! בחור אחד נחמד ליווה אותי חצי דרך והראה לי איפה יש מאפייה שווה באזור, ושומר סופר מתוק בכלל לא צחק כשאמרתי את שם הרחוב לא נכון. כשהגעתי לאן שהייתי צריכה להגיע, אנשים עדיין התעניינו בי בתור מישהי שאפשר לדבר איתה על העובדה ש"פתאום הגיע הקיץ!", ואפילו הביאו לי קולה מבלי שהייתי צריכה לבקש.

נחמד לדעת שאני לא צריכה 'למכור' את הגוף שלי בשביל לקבל את מה שאני צריכה.

לילה טוב לכם קוראים אהובים! אל תשכחו אמצעי מניעה.