מה עובר לי בראש

אולי זה המשככי כאבים או החוסר מעשה או כי הגוף שלי זקוק לזה כדי להבריא, לא משנה הסיבה באמת. בזמן האחרון (טוב מתחילת השבוע) אני לא מצליחה להתעורר לפני תשע בבוקר. אני הולכת לישון בערך באחת-עשרה בלילה, מכוונת שעון לשבע וחצי ונירדמת עד שנימאס לי ללחוץ על נדנד. המיטה, שעד שנירדמתי הייתה קצרה מידי, כל כך נוחה, בדיוק הצלחתי למצוא זווית שבה שום דבר לא לוחץ לי על הגבס והתחלתי לחלום חלום שנראה מאוד מעניין.

אני מנסה להתעורר, באמת שכן, אבל החלום נראה כזה אמיתי שלא אתפלא אם אתעורר ואגלה שזה באמת קרה.

ועל מה אני חולמת?

אני חולמת על איך הוא מתגנב למיטה שלי, עוטף אותי בחיבוק וממלמל מילות אהבה לתוך הצוואר שלי. בחלום השיער לא מפריע לו. ובחלום, הוא עוד כאן ולא בהודו מנסה למצוא את עצמו.

אני חולמת על איך אפגוש מישהו עשיר שירצה שאהיה האישה הקטנה שלו, למרות שיש לו מישהו בצד. מישהו שיתן לי בית ומאסטר-קארד, רכב ואישור לראות מי שבא לי, העיקר שאהיה איתו באירועים חשובים ולא אספר לאף-אחד את האמת.

אני חולמת על כיבושים והצלחות. לפעמים גם על רגעי שפל.

אני חולמת על כל הפעמים שחזרתי הבית עם מישהו שלא הכרתי ונעלמתי לו בבוקר מבלי להשאיר סימן.

אני חולמת על ההודעות שהוא שלח לי, ועל קולו העמוק שמעביר בי צמרמורת.

ואז השעון מעורר מצלצל בפעם העשירית ואני מתעוררת באמת.

צהריים טובים קוראות וקוראים יקרים! המשיכו לחלום ועל תשכחו קונדום.