כל לילה לפני השינה אני עושה את אותן הפעולות. אני מצחצחת שיניים, שוטפת פנים ואז בוהה במיטה הריקה.
אני מתפשטת מהג'ינס ומהחזייה, מחליפה לפיג'מה ובוהה במיטה הריקה.
אני מעבירה מברשת בשיער, ובוהה במיטה הריקה.
אני בוהה ובוהה, מחכה שפתאום מישהו יופיע בה, אבל היא נשארת ריקה. ובלית ברירה אני נאצלת להכנס למיטה הכל-כך ריקה הזאת ולדמיין שיש שם מישהו שיחבק אותי. מישהו שלא רק שיעשה איתי אהבה עד שאראה כוכבים, אלא גם ישאר עד שהירח יתחלף בשמש. מישהו שיחזיק אותי קרוב אליו ויתעורר חצי שעה לפני שצריך כדי להספיק להכניס קווקי לפני הנס של הבוקר. מישהו שלא אכפת לו איך השיער שלי נראה בבוקר להפך, שיאהב שהפוני שלי מחולק לשלוש ושכל השאר עומד בזוויות מוזרות. מישהו שיגרום שהחיוך לא ירד לי מהפנים.
אני מחכה למישהו הזה, אבל אני עוד אצל אמא עד יום שני הבא והמיטה פה קטנה מידי. קטנה וריקה מידי.
שיהיה לכם המשך יום נעים יקיריי. מקווה שהמיטה שלכם לא ריקה.
אל תשכחו קונדום. או גלולות. או שניהם.