שאין תקווה? שהכאב עתיד לחזור על עצמו במעגליות כלולאה סביב צוואר?
מה אני אגיד, שאין מה לעשות? כיצד אשדר שלווה ואומר לכם להאמין, כשהאמונה ממני חומקת?
מה אני אגיד.. שאני עתידה למצוא את עצמי לבד? איני רוצה להחנק, האם ישנה דרך לחזור אל עצמי
ולא להציג מצג שווא? למה אוהבים אותי, זה נשגב מבינתי. לכל מקום בו אני דורכת יודעים עליי,
אך רק אני איני יודעת. מה יש לי להציע מלבד פנים? אין בי דבר כלל, אני טובה בלשקר.
דו פרצופית שכמותי.. אני נמסה.