DAYDREAMER

אז.. חופש.

מה כבר יש לכתוב?..

חודשיים של חום מטורף, הפסקות חשמל משימוש יתר במזגן, אלפי ילדים מסתובבים עם כובעי ים כעורים על הראש.. קיץ.

אם אני שמחה שהוא הגיע? ברור. מי לא?

אבל קשה להגיד שאני אוהבת קיץ. את החופש אני אוהבת, קיץ לא. החום והזיעה וריח הכלור... לא עושה לי את זה.

כמובן שלא מתלוננת על הגלידות שסוף סוף כיף לאכול, הלוק הקיצי (לא שאני איזה פאשניסטה, אבל עדיין), וכמובן בוכטות שרירי הבטן החשופים בים..

אבל עדיין, החורף עדיף בהרבה.

בכל מקרה, חופש.

התגעגעתי אליך.

אמנם לא השתוקקתי שתגיע, כי זה כואב לעזוב.

אבל הגעת. היי. אז אני פשוט אשתדל להנות כמה שרק אפשר.

מה בתוכנית?..

לא הרבה. צופים. חו"ל. וזהו..

הרבה ים.

וגעגועים. אוי, הגעגועים.

אני כבר עכשיו מתגעגעת.

כואב לי כל כך לחשוב על האנשים שזו הפעם האחרונה שאראה אותם. 

אבל אלה החיים. חופש או לא חופש, מתישהו נפרדים.

אז מחר..

אני מקווה שלא אבכה..

קשה לי לכתוב כרגע. הראש שלי מפוצץ במילים שלא מסתדרות למשפט.

אני אכתוב כבר מחר.

סוף שנה שמח