DAYDREAMER

אם לפחות היא הייתה מעריכה את מה שיש לה לא היה לי אכפת.

אם הייתי יודעת שהוא מאושר לא היה לי אכפת.

אם היא הייתה מספיקה טובה בשבילו, בכיף.

אבל היא לא. והוא לא.

אז כן, אכפת לי. מאוד.

למה הוא איתה אלוהים יודע. זה ברור כל כך שלא טוב לו... וגם לו זה ברור.

בשביל השם והתואר. אולי. לא יודעת.

הוא לא מאושר וזה קורע אותי כי אני יודעת שיכולתי לעשות אותו מאושר והוא אותי.

והוא יודע את זה ואני יודעת את זה וזה הורג אותי.

אם זו הייתה אני בחיים לא הייתי מתנהגת אליו כמו זבל.

ולא הייתי מנצלת אותו ומשפילה אותו.

ולא הייתי לוקחת אותו כמובן מאליו.

ובחיים לא הייתי בוגדת בו.

לא הייתי נותנת לו להרגיש רע עם עצמו. לא בכוונה לפחות. ולא בלי סיבה.

ובכל זאת הוא מעדיף אותה.

למה?