DAYDREAMER

הם ממש משפיעים אחד על השני, את יודעת..

כן, שמתי לב. בכל זאת, אני מכירה אותו לא רע.

כן וגם היא.. הם הופכים אחד את השניה לעמוקים יותר, מעניינים יותר, פתוחים יותר... כמו הגרסה המשופרת של עצמם.

את יודעת...

הם פשוט מושלמים ביחד!

כן. את יודעת, גם עלי הוא השפיע. בכל זאת, כבר ארבע שנים אנחנו מכירים. הייתי אחרת לגמרי לפני שהכרנו.

וואלה?

לא יודעת, יש בו משהו כזה.. הוא משפיע עליך. אם תרצה או לא משהו ממנו, מהאישיות שלו תמיד יכנס אליך. יש אנשים כאלה. לא יותר מדי, אבל יש. כאלה שגם אם הם נכנסים לחיים שלך לתקופה קצרה מאוד משהו מהם נשאר איתך לתמיד. הלוואי שאני הייתי כזאת. אני מהנעלמים. אני לא נשארת בך. בגלל זה שוכחים אותי.

אויש, אל תדברי ככה..

לא, אבל זה נכון. וזה בסדר. הייתי רוצה גם להיות מליונרית, אי אפשר הכל..

שתיקה

אני חושבת.. אם הוא לא היה נכנס לחיים שלי מעניין איפה הייתי היום. את יודעת, הוא חלק גדול מאוד ממי שאני. כשעוד היינו בקשר היה יוצא לי לחשוב על דברים שעשיתי או אמרתי אחרי כן ופתאום לקלוט שזה שלו. שזה לא משהו שהייתי אומרת אם לא הוא. אני אגיד לך מה. להגיד שאני אוהבת את מי שאני היום יהיה שקר. אבל בזכותו, אני קצת פחות לא אוהבת. כאילו, אני חושבת שיכולתי להיות גרועה יותר, ובזכותו אני לא. עדיין יש בי תכונות רעות (והרבה) כמו העובדה שאני קנאית, עצבנית, ווכחנית, מרדנית, שמחה לאיד, יהירה, אנוכית, רכושנית, חסרת סבלנות, עצלנית, בזבזנית, קולנית, ואני בחיים לא מתפשרת על הצד שלי במיטה, אבל בזכותו אני גם ישרה, וחברה טובה, ובעלת טעם איכותי במוזיקה, וגם ביטחון ומודעות עצמית, ואני תורמת מעצמי. אני לא חסרת דעה, אני משתדלת לרצות אנשים, יש לי מצפון והוא משפיע עליי, ואני לא נראית כל כך נורא. אני לא לגמרי מפגרת, ואני מתחילה להשקיע בהשכלה שלי קצת יותר. אני יודעת לשים זין כשצריך ולקחת דברים בקלות, אבל רק כשזה מתאים. והכי חשוב, בזכותו אני למדתי לאהוב את התכונות הטובות יותר אצלי ולדעת להכיר בהן, ופיתחתי את הרצון להיות טובה יותר. אומרים (הוא אומר) שלהכיר בבעיה זה הצעד הראשון לפתרונה. ועכשיו כשאני מכירה את עצמי ומאמינה בעצמי אני יודעת שאני יכולה להפוך לאדם טוב יותר. אני לא אשקר ואגיד שאני מרוצה ממני שאני היום אבל זה ללא ספק עדיף על האדם השטחי והמבולבל שהייתי לפני ארבע שנים.

וואו. לא ידעתי שהוא עד כדי כך..

אני חייבת לבן אדם הזה את החיים שלי והוא אפילו לא יודע את זה. הלוואי שיכולתי להראות לו כמה אני מעריכה אותו וכמה הוא עיצב את האישיות שלי וכמה אני אסירת תודה.

תכתבי עליו פוסט. אני לא יודעת אם הוא יקרא אותו אי פעם, אבל אולי העובדה שהמילים האלה שאמרת לי יהיו כתובות איפשהו יהיו סוג של הכרת תודה מספקת.

אז הנה זה כאן.

ידידי היקר, מאז שנכנסת לחיי בסערה לפני כמעט ארבע שנים, אני אסירת תודה. נכון, יש לנו תקופות רחוקות יותר וקרובות יותר ולא תמיד אנחנו בסטיז.

אבל, אנחנו מבינים אחד את השני. ואני יודעת שאתה יודע שלנצח תהיה יקר לי לא משנה מה יעבור עלינו, וכבר עבר עלינו הרבה, ותמיד אדאג לך וארצה בטובתך, ובתוך תוכי אני יודעת שאתה מרגיש אותו הדבר.

אני מאוד מקווה שאשאר בחייך כמו שאתה תישאר בחיי.

לנצח.