לא יאומן כמה שצפייה בפרק מסכן של סדרת ילדים יכול להשפיע עליך.
זה קורה לי הרבה, למען האמת.
אני יושבת עם האחים שלי מול הטלוויזיה, והם צופים באיזו סדרה לילדים שאני מוצאת בדרך כלל חסרת תוכן לחלוטין, ואז פתאום אחת הדמויות התמימות ההן אומרת משפט שגורם לי לחשוב.
"מהו הזיכרון הכי מאושר שלך?
אין לך זיכרון הכי מאושר?"
ואז התחלתי לחשוב.
מהו הזיכרון הכי מאושר שלי?
יש לי בכלל כזה?
האם יש לי זכרונות מאושרים? ואם כן, האם יש לי הרבה?
מיהם האנשים שגורמים לזכרונות האלה להיות מאושרים? ולמה?
והגעתי למסקנה.
הזיכרון הכי מאושר שלי ללא ספק קשור אליו.
האמת שהתקשיתי לבחור אחד ספציפי, ולכן החלטתי שהראשון שעלה לראשי הוא האחד.
כמובן שאחריו קפצו עוד רבים אחרים, אבל האחד הזה הוא כנראה המאושר ביותר.
ישבתי על הספסל עם חברה טובה שלי. הוא והחברה שלו ישבו על ספסל המרוחק מספרים מטרים מאיתנו ודיברו.
לא יכולתי להפסיק להגניב לכיוונו מבטים חטופים, בתקווה לקבל אחד בחזרה.
וקיבלתי.
אני וחברתי שקענו בשיחה כשפתאום הם הופיעו מולנו. הוא והחברה.
הוא אמר שלום, התחלנו לדבר ולצחוק, עקצתי אותו קצת.. כמו פעם.
ההייתי בהיי מטורף, כמו שקורה לי רק כשאני איתו, ולא יכולתי שלא לחשוב כמה אני מתגעגעת אליו.. והרגשתי גם שהוא התגעגע אליי.
זה היה כמו בימים הטובים.
כאילו הוא אף פעם לא עזב אותי, ותמיד היינו ונשארנו קרובים כמו פעם.
וכשראיתי אותו מתרחק עם ההיא, לא יכולתי שלא לחייך. כי ידעתי שהוא בא בשבילי.
אז כן, אולי הזיכרון הכי מאושר שלי קצת עלוב.
וכן, יש לי זכרונות הרבה יותר גדולים ומשמעותיים משלי.
אבל זה האחד שבו באמת הרגשתי מאושרת. או לפחות קרוב.
קוראים יקרים, אשמח אם תשתפו אותי בזכרון הכי מאושר שלכם,
ומקווה שהפוסט יגרום לכם להיזכר הרגעים הטובים שלכם עם האנשים שאתם אוהבים או אפילו עם עצמכם,
וכמובן, שאם מתחשק לכם ליצור עוד זיכרון מאושר אצלי, כפתור ההמלצה ממש פה למטה 
אוהבת המון,
ומאחלת מליוני זכרונות מאושרים,
PRINCESS 
כינוי:
princess of my nightmares
בבלוג זה
בכל הבלוגים
