אף פעם לא פתחתי בלוג. אבל בזמן האחרון התחלתי להתעסק בפימו, וככה הגעתי לישראבלוג והתחלתי להסתכל גם על בלוגים שאין בהם מדריכים וזה עשה לי חשק לפתוח אחד משלי. לא שלא הכרתי את ישראבלוג לפני, אבל אף פעם לא פתחתי בלוג. נו, נקווה שנסתדר עם המערכת הזאת, בינתיים אני מסתדרת.
אני לא כל כך בטוחה לאיזה כיוון אני רוצה שהבלוג ילך, אבל אני חושבת שאני בעיקר אספר על עצמי ועל דברים שקורים או קרו לי, מִן תיעוד כזה, יומן. לא החלטתי איזה קהל אני ארצה שיהיה לבלוג, אם אני אפתח אותו לכולם, רק למי שיש לו בלוג או שאני בעצם לא אפתח אותו (אם זה אפשרי, פשוט בינתיים בהרשאות לא פרסמתי אותו בכל דרך שהיא ונתתי רק למי שיש בלוג גישה). אני לא כל כך רוצה בינתיים שחברים שלי או אנשים שמכירים אותי ידעו על הבלוג, מתחשק לי לספר על עצמי בלי מחסומים של בושה או בלי המחשבות של "אני לא רוצה שהיא תגלה את זה".
אני באמת ארצה לתת את התמונה הרחבה, בלי להסתיר דברים, אבל בשביל זה אני אצטרך שם בדוי, או שאני פשוט לא אציין את השם, ובטח שלא את המקום בו אני גרה, שמות של בני המשפחה שלי, של חברים שלי, או של המקום בו אני לומדת... ואני לא אפרסם תמונות שלי מן הסתם. חוץ מזה, לא הייתי מגלה את כל הפרטים האלה חוץ מאולי את השם הפרטי שלי ואת הגיל שלי, שאותו אני יכולה לספר גם עכשיו, אז אני בת 16. עוד דברים שלא אוכל להראות בבלוג הם הציורים שלי או משהו אחר שהכנתי, כי אחרת אנשים יוכלו לגלות שזאת אני. הנה, חבל, אני כבר מוותרת על חלק גדול מ"התמונה הרחבה" של החיים שלי, בשביל שאנשים שמכירים אותי לא יזהו שזאת אני, oh well...
אני דיי מרוצה מהצורה שבה עיצבתי את הפוסט, חיחי.