עד כדי כך שהוא נראה לי מושלם כשאני מסתכלת עליו בבוקר, למרות שהוא פצוע ולמרות שיש לו ריח כזה של בוקר, למרות שלא אכפת לו שיש מסביב למיטה שטויות שבחיים לא היו נמצאות אצלי, למרות שהוא מתעורר נורא מאוחר ואני צריכה לבהות בו ישן.
הפנים שלו רכות ומתוקות למרות כל החספוס הזה שנובע ממנו, אני רואה את המלאך הגור הקטן, הילד החמוד שרוצה חיבוק.
אתה כל כך עדין ורך בלי לשים לב בכלל, זה מתחיל מהמגע שהוא רך ולא משתלט וממשיך בכל האווירת חום הזאת שלך. הדברים הקטנים שהם שלך ועכשיו הם גם שלי, הנוכחות, החום מתחת לשמיכה.
כל כך מתוק בבוקר כשהעיניים עצומות ואני מנשקת אותו נשיקות עדינות בכל הפנים, דואגת שכיסיתי כל אזור. ואז אני מציירת את קווי המתאר של הזקן שלו ומלטפת לו את השיער. ואני מחכה שהוא יפתח את העיניים ויתקרב אליי ויגרגר קצת, וינשק אותי וישאל אותי איך ישנת.
ישנתי טוב, כי אתה פה, וכי כששאלתי אם אתה שומר עליי אמרת לי ברור שאני שומר עלייך, אני פה, וחיבקת אותי עוד יותר חזק.
גוזל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Tsufit*