# לאכול דברים קלים כמו ירקות וסלטים במקום דברים שמנים ובצקיים

# לעשות כל ערב קצת מתיחות ומדיטציה

# להקשיב לשירים של קרן אן

# לקרוא

# ללמוד טקסט בריכוז וביעילות

# להתאפר פחות

# ללכת לישון מוקדם

# לאכול תפוח ביום

# להתחבב על אנשים ולהיות יותר מקסימה

# לשחרר, לא לקחת ללב

# לא לחשוב על הגרוע ביותר

עברתי תקופה אינטנסיבית, מלאה ברגשות ומחשבות סמיכות כאלה שהרעילו לי את הראש ואת הלב.

עכשיו אני מרגישה משהו חדש שהאביב מביא איתו. לאחרונה אני פחות מוטרדת ודואגת, ויותר רגועה ונינוחה.

הכנסתי אנשים חדשים-ישנים לחיים שלי, בעיקר בנות שמצאתי בהן משהו מאוד חם ומזמין.
המכתב שכתבתי בפוסט הקודם עזר לי לפרוק את מה שגעש בי לאחרונה ולבטא אותו לא רק במילים אלא גם במטרות והצהרות, ובכל הזדמנות אני קוראת אותו מחדש כדי להיזכר בהן, ובמניע שלי לכתוב אותן. השינוי לא ממש נראה לעין, היא בטח לא מודעת אליו. השינוי הוא בתוכי. השינוי הוא לא ביחס שלי אליה, אלא בתגובות ובתחושות שלי לדברים שהיא עושה. ולשמחתי גיליתי שאני לא היחידה שרואה בה את הצדדים הפחות טובים.

אני אופטימית, אבל אופטימית בקטע מציאותי (הו, האבסורד). זאת אומרת לא אופטימיות של פנטזיות תלושות מהמציאות, אלא אופטימיות של מצב רוח קליל ועליז.

סקינס זה נהדר, אבל זו סדרה שיכולה קצת לדכא אותי. יש בה משהו נורא עצוב. במיוחד כשהתחלפו השחקנים בעונה השלישית ואני מתגעגעת כל-כך לכריס.

זהו יום המעשים הטובים, לכן אני עושה מעשה טוב לעצמי, משום שאף אחד לא ממש עשה אחד בשבילי, ומחליטה לנתב את החיים שלי לכיוון בריא וטוב יותר. אני רוצה להרשות לעצמי לעשות דברים בלי לדפוק חשבון. נמאס לי להיות הטובה והמתחשבת, פשוט מאוד כי אף אחד לא מעריך את זה. הפכנו להיות כל-כך אדישים. זה מצב מצחיק-עצוב: מי שמתחשב ודואג נתפס כתלותי ומעצבן, בעוד שהתנהגות אינטרסנטית וצבועה מבססת את מעמדך גבוה יותר בפירמדת המזון. יום מעשים טובים זה דבר נוראי. מעשים טובים צריכים להיעשות כל הזמן, לא פעם בשנה. אבל אם כבר יש יום שכזה, ננצל אותו. אז היום אני אטפל בעצמי כמו שמגיע לי. בשאר הימים, כבר נראה עד כמה טוב הלב הזה יחזיק.