אנחנו חיים באופן מחזורי -חוזרים לאותם מקומות ,חוזרים על אותן טעויות, חוזרים לאותם מצבים ועדיין מופתעים . איך זה יכול להיות ?!מחדל !!(גם חוזרים על אותם המושגים)לא למדנו כלום.

גם ברמה הפרטית מה שהיה הוא שיהיה :לפני שלושים שנה עברתי ניתוח בבית חולים אבל לפני זה (הניתוח הצליח והחולה דווקא נשארה בחיים)עברתי לא מעט ,כולל מכתב שכתבתי לבית החולים על אחד הרופאים- אז עוד היה לי אומץ

והנה גם אתמול אחרי השהייה במיון שלחתי את חוות הדעת שלי על הטיפול באותו בית חולים ואותו חוסר התפעלות מהטיפול של הרופא המהולל ,בעיני עצמו, בעיקר .

אבל בניגד לעבר הפעם לחצתי שלח והתחלתי להתלבט כן לא למה ..קמתי בבוקר שיחזרתי שוב את הביקור במיון ואישרתי לעצמי את מה שכתבתי הכל בסדר יפתי 

ואיך לכתוב על עינב שנרצחה ברעים?שהייתה יפיפה ונהדרת מלאכית ומהממת עם חיוך משגע אמא לילד בן שנתיים ,שאת אבא שלו  לא מצאו עדיין ומקווים שהוא נחטף? חבריה לכיתה ואני נפגשנו ליד קברה .נורא .

מצב משוגע הילדים הקטנים צורחים מתחת לבית סתם בשביל הכייף 

מה קורה פה במדינה המוזרה הזו מתים חיים  מהלכים ממתינים 

ורק מידי פעם יש הבלחה לרגע של משהו ממש משעשע אבסורדי קיצוני כמו .(צחוק משוגע והיסטרי כמעט של הראש הכרות המנותק מהגוף בסרט אימה מצוייר 

זה יגמר בסופו של דבר יחזרו לשיגרה כבר חוזרים אבל האימה תישאר 

מדינה במצב קליני חייבים רופאים טובים יותר שיחזירו אותה לתיפקוד ולמסלול