פלשבאק שלושה חודשים אחורה
מי היה מאמין שאחרי שנה ושלושה חודשים... על רקע קראש פתאומי, אני הולכת לפרק את הביחד הזה שלנו?
אז הנה אחרי הביחד הקסום שלנו, אחרי האהבה הראשונה שלנו, האינטימיות האמיתית הראשונה שלנו;
הנה אני, במיטה של מישהו שהוא לא אתה, עם מישהו שהוא לא אתה, מתענגת על הרגעים שנהגנו לחלוק רק אני ואתה... אחד עם השנייה, לא איתך.
____________________________________________________________________________________________________
על מיטה נמוכה, בין המון כריות, מרגישה כמו על ענן, אתה מנשק בעדינות את הלחי הסמוקה והחמה שלי ואז את קצה האף,
נשיקה רכה על השפתיים, דפיקות לב...
משעין אותי על הגב, הנה אתה רוכן מעליי, מנשק אותי, מלטף אותי, מתפעל מהיופי שלי... אני נהנית כל כך.
הנה היד שלך מוצאת את הדרך למפשעה שלי, מפסקת את הרגליים שלי, מרגיש לי כל כך נכון. כל כך רוצה אותך, רוצה להיות איתך כאן ועכשיו. פיזית, שתהיה בתוכי, להרגיש אותך, שאתה תרגיש אותי!
____________________________________________________________________________________________________
"את יודעת... יש בך משהו כובש. כאילו אני מכור אלייך. יכול לשבת וללטף אותך ככה שעות, לדמיין את כל זה קורה שעות"
-"אתה עושה את זה לעתם קרובות? מדמיין אותנו ככה?"
_____________________________________________________________________________________________________
אני כל כך רוצה אותך קרוב אליי, לדבר איתך שעות, שתגיד לי שאתה מכור אליי, שכבשתי אותך.
אני מבינה שזה לא בריא לי.
חזרתי לאהבה שלי כי הבנתי שכל זה היה שטות גדולה, שאתה לא יכול לתת לי מה שאני צריכה. היית מאכזב אותי כל פעם מחדש.
כל מפגש פוטנציאלי שבפוטנציאה היה אמור להתרחש היה מרגש אותי כל כך ומאכזב אותי כשכלום לא היה קורה.
אני כבר לא צריכה אותך
אז למה כל כך קשה לי לשחרר?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
