פוסט זועם מפי תושבת דרום שנמאס לה.
רק אותי מרגיז שבזמן ההסלמה שערכה בערך שבועיים לממשלה לא הייתה בעיה לשלוח תלמידים ללמוד כרגיל? כאילו הכל שגרתי. הרי הרבה יותר חשוב עכשיו שיפוצים בעזריאלי.
רק אותי מרגיז שהייתה אזעקה אחת בתל אביב והנפילה בכלל הייתה מחוץ לעיר וזה בכותרות כבר יומיים?
רק אותי מרגיז שמפציצים את הדרום כבר 12 שנים ועושים משהו למענינו פעם ב6 שנים כשנמאס לממשלה מהתלונות?
רק אותי מרגיז שפוסטמה בת 13 מפרסמת פסוק מהתנ"ך ומספרת שהכל ידוע מראש? - מישהו מתכוון לספר לה ששם המבצע בא מהתנ"ך או שניתן לה להשלות את עצמה עוד קצת?
"אנחנו לא צריכים מקלט או ממ"ד בשביל לשמור על עצמינו. נשמור את השבת והשבת תשמור עלינו" - סבבה. פעם הבאה שיש אזעקה אני מציעה לך לצאת החוצה ולחכות למשיח.
אני רחוקה מלהיכנס לחרדות כשנשמעת אזעקה, ולעומת "עופרת יצוקה" אני כמעט אדישה לכל המצב.
אני משדלת לשמור על אופטימיות ולקחת הכל בהומור. כי בינינו? אופטימיות זה הדבר היחיד שנשאר לנו.
אבל כשכבר אין עם מי לצחוק כי כשיש קצת שקט למה לא לנצל את זה בשביל קצת מנוחה ממחשבות שטסות בראש אחת אחריי השנייה.
לא דיברתי עם אף אחד על זה שזימנו את אחי הגדול למילואים, הוא בן 25 והוא חובש.
והוא כל הזמן מרגיע את אמא בטלפון "אמא, אל תדאגי. אני חובש אני מטפל בפצועים, זה הכל."
וככה אמא מרגיעה אותי, ושתינו מעמידות פני רגועות ומתעלמות מהמתח המטריד שיש בבית.
וכששואלים "מה שלומכם, כולם בסדר?" אנחונ עונים -"בטח,בטח. הכל טוב, תודה על הדאגה." "בואו אלינו, תברחו קצת מבלאגן"
הלוואי שזה היה כלכך פשוט.
"ארץ שיושביה היא אוכלת,
וזבת חלב ודבש ותכלת..."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
