Lose Your Mind

אני מסתכלת על הרשימה פה בצד של הבלוג.
מסתכלת עליה ופשוט תוהה לעצמי , אלה באמת המטרות שהצבתי לעצמי?
ככל שאני חושבת על זה יותר , אני נעשית יותר מבולבלת. 
חוץ מכמה מטרות שגם היום אני מצפה להשיג ולהגיע אליהן
רוב הרשימה נראית פשוט סתמית.
כל מה שאני יודעת זה שצופה לי רצף של מכשולים קלים או קשים בדרך לשם.
ואותה הרגשה מוזרה שעולה בי שוב
השיחות המוזרות שלי איתו
אותו יום בירקון שלא יוצא לי מהראש

הלוואי והייתה לי אפשרות לחזור לאותו היום.
למרות הכל ולמרות כל הבלאגן והלחץ , היו רגעים מקסימים.
החיוך שלו כשהוא מסתכל עליי
המבט הזה שחודר ותופס את המבט שלי
השתיקה הזאת כשהסתכלנו אחד על השניה , כאילו אנחנו מבינים גם בלי לדבר
אוף , אני מבולבלת , הראש שלי מלא במחשבות שרצות
נראלי שאני שוב מתאהבת, וביחד עם זה בא הפחד הכי גדול.
להפגע עוד הפעם , או לפגוע ולהרוס.
אולי זה טבעי, או אולי זה סתם הבטחון העצמי שלי.