אז אני חולה.
נהדר.
וגם לפני כמה ימים דילן שלח לי הודעה שהוא רוצה שנשאר ידידים לפחות. חח. מצחיק הוא.
אני גם ככה מאוד בודדה עכשיו כשאיתמר נסע לו לטיול, אז ממש לא אכפת לי לדבר עם דילן כתחליף (הרבה יותר גרוע, אבל גם משהו).
מה עוד?
יום שלישי במחלקה להפרעות אכילה. בגלל שבחו"ל לא אכלתי אני מנסה לעשות את כל המאמצים האפשריים לאכול (למרות שכואב לי הגרון כאילו מפעילים לי בפנים זיקוקים). אני מעדיפה לבלות את החופש בבית ולא באשפוז-יום שם. אני מניחה שכשאעלה על המשקל שם אני אהייה בן 39.5-41 שזה מאוד בעייתי! כי אם אני יורדת מתחת ל40 אני נכנסת לאשפוז בלי ששואלים אותי (כנראה). אם אני שוקלת 41 אני שונאת את עצמי. אז האידיאל מבחינתי הוא לעלות שם ולשקול 40.2 בערך. ושיט עכשיו נזכרתי שאתמול עליתי על המשקל בבית עם בגדים ושקלת 40.6, ושם אני נמדדת בחזיה ותחתונים, זה עלול לרדת הרבה.
אני מקווה שלשות איזה חצי ליטר מיים לפני לא נחשב לרמות. אה, נהדר, שולחים אותי לשירותים לפני השקילה. וול נדפקתי. אני ממש לחוצה פאק. אני אנסה לשתות תבקבוק ברגע האחרון ממש.
וגאד כל הבנות שם כל כך יפות ורזות. הן ממש מושלמות. עם הרווח המקסים בין הרגליים, המותניים הצרות, העצמות הבולטות. אני ממש מרגישה מתה שם. הן כולן יפות ורזות מאוד. ואז יש אותי. עם הרווח הקטן בין הרגליים, מותניים נורמליות, ועצמות שפעם היו בולטות ומקסימות, ועכשיו כבר לא.
והינה. אני מדרדרת.
-דונה-
כאב גרון
כאב ראש
סחרחורות
מפטמים אותה בלי סוף.
כינוי:
Me and my CATS
בבלוג זה
בכל הבלוגים
